יעקב א. לוסטיגמן
זמן החורף החל לפני ימים אחדים. רבבות תלמידי הישיבות הקדושות חובשים את ספסלי בתי המדרש, עמלים בתורה הקדושה ונהנים מכל רגע שבו הם צוללים בים התלמוד.
אבל ביניהם ישנם גם כאלו שקצת פחות נהנים. ישנם בחורים שמרגישים לא כל כך שייכים. אחרים נמצאים במצוקה של ממש, בין אם בגלל החברה הלוחצת או הלא תואמת, ובין אם בגלל הצוות החינוכי שאתו מתקשה הבחור להסתדר.
לפעמים מגיעה המצוקה לרמה כזאת שההורים כבר שמים אליה לב, גם אם אינם קשובים במיוחד למה שעובר על בנם. במקרים אחרים, מצליח הבחור להפנים את העובר עליו, והוריו אינם יודעים מאומה. גם במקרים שבהם ההורים כן מודעים למה שעובר על בנם, לא תמיד הם יודעים איך להגיב וכיצד להתמודד עם מה שקורה לילד.
- שוחחנו עם הרב צבי נברוצקי, מנהל מחלקת העצמת נוער בעיריית בית שמש, לו ניסיון רב בתחום הטיפול בבני הנוער, וביקשנו שיסביר לנו איך אפשר לזהות שמשהו עובר על הבחור או הילד?
"תמרור האזהרה הגדול ביותר, הוא שינוי חריג בהתנהגות", אומר הרב נברוצקי. "כמובן שכשמדובר בשינוי לרעה אנחנו צריכים לפקוח עיניים ואוזניים ולבדוק מה עובר על הילד, אבל גם אם השינוי הוא לטובה זה עלול לפעמים להיות סימן מבשר רעות חלילה. אם הבחור שתמיד היה מופנם וסגור משתפך פתאום בלי שום בעיה ומקבל 'מצב רוח' מרומם באופן חריג, כמובן כשמדובר בשינוי שנמשך יותר מיום או יומיים, לאורך תקופה – זה בהחלט אומר שכדאי לבדוק מה קרה שהוא השתנה כך. במקרים רבים הבדיקה תסתיים עם תוצאות חיוביות מאוד ויתברר שהילד פשוט התחיל לפרוח. הלוואי על כולם. אבל לפעמים זה מלמד על חבר חדש שאולי מכניס בו קלות ראש ופריקת עול חלילה.
"על אחת כמה וכמה כשהשינוי הוא לרעה. הילד שהיה עדין ומתחשב הופך פתאום לגס ועצבני. התפרצויות זעם לא אופייניות. חוצפה שפתאום מתפרצת באופן חריג ומתמשך, בחור שהיה משוחרר והופך פתאום מופנם ומסוגר – כל שינוי משמעותי וחריג בצורת ההתנהגות שלו צריך לעורר את ההורים ואת המחנכים כדי לבדוק מה קרה לילד או לבחור".
- אם חלילה גילינו שבאמת ישנה בעיה כלשהי, איך מתמודדים עם זה?
"זאת שאלה שקשה לענות עליה בתשובה קצרה. זה תלוי כמובן מה הבעיה, מי הבחור ועד כמה ההורים שלו מסוגלים להתמודד. בכל מקרה אני ממליץ בחום לפנות לעזרה מקצועית ללא עיכובים מיותרים. אם ההורים רואים שהמצב יוצא משליטתם, יועץ מקצועי יכול בדרך כלל לעזור להם ולילד, ויפה שעה אחת קודם".
- מה אפשר לעשות כדי למנוע מהילד להגיע למצב של הידרדרות רוחנית או אישית?
"תרופת הפלא הטובה ביותר היא הקשבה. הורים צריכים ואפילו מוכרחים להרגיל את עצמם להקשיב לילדים שלהם, גם כשהם צעירים מאוד. כשהילד מגיע ומספר על מצוקות וחוויות לא נעימות שעברו עליו בחיידר או בישיבה, ההורים צריכים להקשיב לו. לא תמיד חייבים לתת לו פיתרון. הפיתרון הוא חשוב, אבל ההקשבה חשובה הרבה יותר. הילד צריך להתרגל לספר להורים מה שעובר עליו, כי רק כך ההורים יוכלו לזהות בשלבים מוקדמים אם הוא מתמודד עם בעיות חריגות, ובעצם ההקשבה כשלעצמה בונה קשר מיוחד בין ההורה והילד, מה שתורם תרומה מכרעת למניעת נשירה והידרדרות חלילה.
"חשוב לי להדגיש שאני לא מדבר על הקשבה דווקא לילדים שמתמודדים עם קשיים או חלשים בלימודים. גם אם הילד שלך הוא המתמיד הכי גדול בישיבה, ובכל המבחנים הוא מוציא ציון של מאה. גם אם הוא חברותי ועדין, מתחשב וידידותי לסביבה – הוא צריך שההורים שלו יקשיבו לו, וההורים חייבים להקשיב לו. אם לא תקשיב לילד שלך, לא תדע אף פעם מה עובר עליו!".