סיפר הרה"ג רבי אברהם ישעיהו קובלסקי שליט"א:
הרבי שלי, הרבי של כלל ישראל מרן הבאר יעקב מנדבורנה זצוק"ל, שינן לנו תמיד בשם הרה"ק מרוזין זצוק"ל: "אַז מ'הָאט לִיּב דֶעם טַאטֶע, הָאט מֶען לִיּב דִי קִינְדֶער" [-כשאוהבים את האבא אוהבים את הילדים שלו], אנו אוהבים את בורא העולם, ואנו אוהבים את כל אחד ואחד מישראל.
התקשר אלי יהודי וסיפר לי סיפור נורא שהיה בירושלים. לפני כמה שנים הגיע יהודי אמריקאי לגור בשכונה מסויימת, וניסה להסתגל ולהתרגל לחיים החדשים. בשבת קודש הוא הגיע לבית הכנסת, נכנס והתיישב במקום פנוי.
עוברות כמה דקות, והמתפלל הקבוע מגיע ואומר לו: "סליחה, זה המקום שלי!" הוא קם ועבר למקום אחר, וגם משם הקימו אותו. לבסוף יצא שבשבת אחת הקימו אותו שבע פעמים מהמקום שבו התיישב. עם תום התפילה הוא יצא מבית הכנסת בהרגשה נוראה.
בשבת הבאה הגיע אותו יהודי לבית כנסת אחר באותה שכונה. מיראתו שמא יקימו אותו שוב ושוב, הוא לא התיישב כלל ועמד כל התפילה. בסוף התפילה ניגש אליו המרא דאתרא של בית הכנסת במאור פנים, ואומר לו 'גוט שבת' בחיוך רחב, שלום עליכם! מהיכן אתה ואיפה אתה גר?
היהודי התרגש והתחיל לבכות, כשהוא מספר לרב איך הוא מתמודד מאז שהגיע לשכונה. "אף אחד אינו מתעניין בשלומי ובבית הכנסת רק מקימים אותי מהמקום"…
הרב הזדעזע כולו ולא יכול היה להרגע. בשבת בבוקר לפני התפילה עלה הרב על הבימה, נתן דפיקה, והתחיל לזעוק: "מורי ורבותי, וָואס טּוהט זִיְך דָא [-מה הולך פה]? להיכן הגענו? איך יכול להיות שיהודי בא לשכונה ואף אחד אינו מתעניין, אף אחד לא מוכן לוותר על המקום הקבוע שלו לטובת אורח?"
עברו שבועיים, הרב הזה מקבל טלפון מארצות הברית. מעבר לקו היה אביו של אותו יהודי, מיליונר גדול, והוא מספר לרב שבנו היה מאוד שבור מהיחס של השכנים, עד שכבר שקל לחזור לגור באמריקה, והרב במאור פניו ובגישתו הלבבית החיה אותו, והוא החליט להשאר בארץ ישראל.
"כהכרת הטוב", אומר האבא לרב, "אני רוצה לתת לך תרומה גדולה עבור בית הכנסת".
אומר לו הרב: "יישר כח, אבל אנחנו צריכים כעת לבנות בית כנסת חדש, ומדובר בסכום עתק".
המיליונר לא נבהל, וכתב מיד צ'ק של חצי מיליון דולר לבניית בית כנסת חדש…
כמה סיפור כזה מחייב אותנו, כמה יכול לעזור 'גוט שבת' אחד, עד כמה החיוך לזולת יכול להחיות בן אדם. הבה נקבל על עצמנו הארת פנים לכל יהודי מתוך אהבת ישראל. ובזכות שנאיר פנים לכל יהודי בלתי לה' לבדו, נזכה להארת פנים מבורא העולם לכתיבה וחתימה טובה, ושנזכה לשנה טובה ומתוקה, אמן.
(גיליון 'מתיקות הדף היומי', מתוך הפתיחה לשיעור ט"ז – י"ז אלול)