הרב יאיר הופמן
קוראים לו 'פאולי', גוי איטלקי העובד בחברת 'פרנקס פלאמינג סאפלאי' בניו יורק – חברה השייכת ליהודים שומרי שבת. פאולי עבר לאחרונה ניתוח מעקפים, ובסיפורו המעניין, אותו שמע ורשם הרב יאיר הופמן, יש קידוש ה' גדול.
הדברים במקורם התפרסמו בשפה האנגלית, ומובאים כאן בתרגום, אולי לא מדוייק כל כך, על כן יסלחו לנו הקוראים אם נפלו אי-אלו טעויות בפרטים הקטנים.
"אני עובד כאן כבר 24 שנה", סיפר פאולי. "תמיד עודדתי אנשים שהגיעו למשרד שלנו להכניס כסף ל'פושקה' [קופסת הצדקה] של 'הצלה' הניצבת כאן. פעם הציעו לי במשרד לבוא אתם ל'ברביקיו' [ערב התרמה] של 'הצלה', איפה שהם אוספים כספים. אבל אתה יודע, עדיף לתת לצדקה בעילום שם.
"אבל בסופו של דבר אני משתתף עכשיו כל שנה. אני גם נותן להם בערך 180 דולר לחודש באמצעות עידוד אנשים שמגיעים לכאן להכניס כסף ל'פושקה'. ביקשתי לשם כך רשות מאדון פראנק [=הבוס], הם אמרו שזה בסדר. הם אנשים טובים. רוברט [אחד מהמנהלים] לומד את הדף [הדף היומי…] אתה יודע…"
וכך מספר פאולי על התקפת לב שעבר לפני זמן קצר.
"אני בעבודה, יצאתי החוצה להביא כמה ארגזים, ואז חשתי כאבים חזקים. חשבתי שיש לי קלקול קיבה. זה קרה לי לפני כן הרבה פעמים – וזה מה שחשבתי".
פאולי ממשיך: "אז הארי [אחד המנהלים] – אתה מכיר אותו, נכון? הוא חתנו של מורדי סון. הם אנשים טובים… בכל אופן הוא מביא לנו סושי מדי פעם – שאריות מפגישות או משהו כזה. אנשים טובים. בכל אופן, הוא רואה אותי מוטל בחוץ. הוא שואל: 'מה קרה?'
"אני אומר: 'זה כלום, קלקול קיבה'.
"הוא אומר: 'אני מתקשר להצלה'.
"אני אומר: 'אל תטריד אותם. זה קלקול קיבה'.
"הארי אומר: 'תראה – הם רק יבדקו אותך. אם זה כלום, כמו שאמרת, הם פשוט יעזבו'.
"הארי מזעיק את 'הצלה'. הם באים במהירות כמו ברק. הם מודדים הכל. הסוכר שלי נמצא ברמות ה-300 הגבוהות. לחץ הדם שלי היה 240 מול 140. עברתי התקפת לב… הם לוקחים אותי מיד לבית החולים.
"הם הצילו את חיי, וכך גם הארי. 'הצלה' הזו היא ארגון נפלא. אחי – הם באו להציל אותי למרות שאין לי כל קשר אליהם. אני גוי איטלקי…
"כשחזרתי הביתה מבית החולים, יצאתי החוצה והרמתי את מבטי לשמים והודיתי לה'. כשאתה עובד סביב אנשים טובים, זה משפיע עליך. אתה יודע למה אני מתכוון? אני מודה לאלוקים בכל יום על מה שנתן לי.
"כל אחד יכול להכניס חמישים דולר ל'פושקה'. אבל אלה שמתנדבים, אלו שנותנים מזמנם בכל יום? – זו הצדקה האמיתית. הייתי מצטרף אם הייתי יכול. אולי אני יכול להיות 'שבת גוי' או משהו כזה"…
המשגיח הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל, מסביר (ספר חיי חיים מועדים כרך ב' עמ '35) מהו קידוש השם. הוא כותב כי מסירות נפש למצווה מבטאת את הכבוד והחשיבות שהאדם מייחס למילוי רצון השם. כאשר הוא ניצב בפני הזדמנות לעשות את רצון ה' – הוא מבטל את עצמו ואת רצונותיו שלו – וזו המשמעות של קידוש השם, שכן 'קידוש' פירושו הפרדה והבדלה – הפרדת עצמו מכל שאר הדברים שמושכים את האנושות, ועשיית רצון ה'. מסירות נפש, בין אם מדובר בהקדשת זמן, בוויתור על מאוויים, ובוודאי בוויתור על החיים בפועל – מראה עד כמה אנו מעריכים את קיום רצון ה'. זו המדרגה הגבוהה ביותר שניתן להשיג – קידוש השם.
מתנדבי 'הצלה', מסיים הרב הופמן, עושים בדיוק את זה. הם משרתי ה' נאמנים, שכל מטרתם היא לקדש שם שמים ברבים ולהציל חיים.