אחד הקשיים בדרך אל השמחה הוא תסמונת ההשוואות. קורח היה יכול להיות מרוצה מאד במה שהיה לו, אילולי קיבל אליצפן את נשיאות השבט. כעת, כשהעמיד את עצמו לעומת בן דודו, צפה על פני המים חוסר שביעות הרצון. מנת משכל, עושר, וגבורה… כל אלו שורשם נעוץ בהשוואות. ועשיר – עשיר הוא זה השמח בחלקו. הימנעות מן ההשוואות מאפשרת לאדם להודות לה' על מה שיש לו, במקום לבכות את אשר יחסר.
בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו" (טז, ה) מבאר בתפארת שלמה שנרמז כאן מה שכתב בספר 'אור המאיר' עה"פ 'על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי', הבחינה לאדם לידע אם אוהב הוא את ה' באמת ובתמים, שיראה באיזו מחשבה הוא מתעורר בבוקר. אם נפשו נמשכת ובוערת באהבת השי"ת עם קומו, סימן הוא כי אכן עובד הוא את ה' באמת. אולם אם נפשו נמשכת להבלים ידע כי רחוק הוא מאהבת ה". זה הפירוש 'בוקר ויודע ה' את אשר לו', בקימת הבוקר ידע האדם אם קשור הוא לה', אם לאו.
בשעת מחלוקת כל שכל ישר כל שהוא, הוא חכמה רבה, מפני שבשעת המחלוקת מאבדין את השכל.
באדם מקנא במה שיקר ערך אצלו.
לדון לכף זכות
שמחה גדולה התפשטה בחלל בית הכנסת, עת נודעה הבשורה המשמחת: ר' פנחס ד., מותיקי המתפללים, אירס את בתו בשעה טובה ומוצלחת. השמועות דיברו כי אירוסיה התעכבו זמן רב בשל חוסר יכולת כספית של אביה, והנה – ברוך ה' הגיע הדבר לידי גמר, ור' פנחס זוכה לערוך שמחה במעונו…
כבר למחרת יום האירוסין, פנו אליו ידידיו והציעו לבוא לעזרתו. הן יודעים הם את מצבו הכספי הדחוק, עד כמה הוא מתקשה בפרנסת בני ביתו בימי שגרה ועל אחת כמה וכמה בזמני שמחה. 'תנוח דעתך ר' פנחס', אמרו לו בידידות ואהבת אמת, 'אנו נארגן מגבית שקטה ומכובדת, ובעזרת השם נצליח לגייס כמה עשרות אלפי שקלים!'
פחות מחודשיים אחר כך, קיבל ר' פנחס לידיו את מלוא הסכום, ומדובר היה בסכום נכבד עד למאוד. הוא הודה לחבריו בחום, לא מצא את המילים להוקיר אותם על מאמציהם. הסכום שהצטבר אכן היה מכובד, הן כל מכריו נתנו למענו ככל אשר יכלו, רבים מהם חסכו מפיתם כדי להעניק לו הרבה יותר…
ואז הגיעו ההזמנות ששלח ר' פנחס, והיכו את כולם בתדהמה. החתונה תיערך באולמי 'היכלי היהלום', נכתב בהזמנה, אולם מפואר במיוחד בו עורכים אילי הון ושועי אולם את שמחות נישואי יקיריהם…
'התבלבל לו לר' פנחס', התלחשו מכריו, 'הוא בטח חושב שהכסף הזה הגיע בקלות, ובחר לבזבז אותו על אולם יוקרתי ומפואר בו אנו אפילו לא חושבים לחתן את ילדינו. והלא אדם במצבו הכספי יכול להסתפק גם ב'היכלי הנחושת', או ב'היכלי הכסף'. לקחת את הכסף שאספנו עבורו במאמץ רב ולבזבז אותו על עריכת אירוע יוקרתי במיוחד ב'היכלי היהלום'?'
הימים נקפו, ופניהם של חבריו אינם עמו כתמול שלשום. הם לא הצליחו לדון אותו לכף זכות… אם הוא כה חסר יכולת – וכי ראוי שיבזבז את הכסף על אירוע מהודר ומפואר? וכי כך נוהגים בכסף שאספו חבריו בעמל ויזע רב?
ימים ספורים לפני החתונה, סיפר ר' פנחס לאחד מחבריו כמסיח לפי תומו: 'הלכתי למשרדי 'היכלי השמחה', כדי לקבוע חתונה ב'היכלי הנחושת', כראוי לאדם חסר יכולת כמוני. סגרתי עם הפקיד את התאריך, קבענו תפריט ומחיר למנה, סגרנו מחיר סופי, ואף נתתי לו תשלום מקדמה. ואז', סיפר ר' פנחס כשעיניו נפקחות לרווחה, 'נכנס לפתע המנהל, ושאל לשמי. משיחה סתמית התברר, כי אבי הציל את אביו של מנהל אולמות השמחה בימי השואה…
המנהל התרגש מהגילוי המסעיר, עיניו מלאו דמעות והוא הורה לפקיד על אתר: העבר את חתונת בני הזוג ל'היכלי היהלום', שדרג להם את התפריט לתפריט יוקרה, ותוסיף פרחים על חשבוני… המחותן ישלם מה שתכנן לשלם על 'היכלי הנחושת', פרוטה לא יותר…'
ר' פנחס חייך במבוכת מה: 'יצאתי משם ולא האמנתי. הן באתי לסגור על חתונה ב'היכלי הנחושת' ולפתע החתונה הועברה ל'היכלי היהלום'… העיקר שאני לא משלם פרוטה מעבר לעלות חתונה ב'היכלי הנחושת'. עכשיו הכל מובן?'
הסיפור, כפי שסיפרו מקורביו של ר' פנחס, מופיע בספר 'אבני חושן', וזועק לעברנו, מאיר בקול גדול: לדון לכף זכות! הן לעולם לא נדע למה פלוני נוהג כך, האם הוא נוהג כמליונר כשאין לו, האם הוא משלם, כמה הוא משלם, ולמה. החיים מזמנים הפתעות, וכשנדע את הפרטים לאשורם – פעמים רבות לא נבין איך התפלאנו קודם לכן, איך לא הבנו לבד לדון לכף זכות!
הוי דן את כל האדם לכף זכות!