יום שלישי כ"ד באלול תשע"ח
היתכן שיש איסור דאורייתא להכניס שני תפוחים לתוך כלי?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'מְעַמֵּר', שהיא איסוף התבואה לאחר קצירתה וקשירתה לחבילות חבילות, המכונות 'עֳמָרִים'; ונכלל במלאכה זו כל איסוף של פירות לערימה או לתוך כלי, ואף איסוף שני פירות בלבד. ואין האיסור אלא באיסוף הפירות במקום גידולם, בשדה או בגינה, אבל האוסף בבית ובחצר אינו עובר על איסור מעמר. אולם, פירות שהתפזרו בבית ובחצר באופן שיש טרחה באיסופם, אסור מדרבנן לאוספם לתוך כלי, משום 'עובדין דחול'.
[משנ"ב שכב, ו; ביאורים ומוספים דרשו, 9-10; שו"ע שלה, א]
'ספקא דרבנן לקולא' – האם זה נכון לגבי כל האיסורים דרבנן?
דבר איסור 'שיש לו מתירין', דהיינו, איסור שיבוא זמן ויהיה מותר מאליו, או שניתן להתירו על ידי פעולה מסוימת – אינו בָּטֵל בתערובת, וכן לא חל עליו הכלל 'ספק דרבנן להקל'; וטעם הדבר, משום שיש לומר: "עד שתאכלנו היום בספק איסור, תאכלנו מחר בהיתר". ואף ב'ספק ספקא' דרבנן – במקרה שאחד הספקות נוצר על ידי תערובת האיסור בהיתר – אין להקל בדבר שיש לו מתירין כי אם במקרה של הפסד (גדול), ואם אחד הספקות הוא באיסור תורה, אין להקל כלל.
[שו"ע שכב, א, ומשנ"ב ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3; וראה שם תקיג, 6]
האם מותר לנגוע במוקצה?
היום נלמד שני כללים בהלכות מוקצה: א. חפצי מוקצה אסורים בטלטול בלבד, אבל הנגיעה בהם מותרת. ויש אומרים שלצורך המוקצה עצמו אסור אף לנגוע בו, אך יש מתירים, וכן הלכה. ומוקצה המתנועע כשנוגעים בו – לדעת הרמ"א מותר לנגוע בו, אך לדעת השולחן ערוך ופוסקים רבים נוספים – אסור לנגוע בו. ב. דבר האסור באכילה בשבת וביום טוב, אסור לטלטלו, ואף לצורך גופו – דהיינו כדי להשתמש בו לפעולה של היתר – או לצורך מקומו.
[שו"ע שכב, א, משנ"ב א ו־ג, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 4 ו־6]