מדוע בזמננו אסור לדרוש ולהשיב שלום באמצע קריאת שמע ?
האם מותר לאדם לגרום לחברו להשיב לו שלום באמצע קריאת שמע?│ומי נחשב אדם מכובד לעניין דרישת והשבת שלום באמצע קריאת שמע?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ו סעיף א']
דרישת והשבת שלום בקריאת שמע
בין הפרקים של קריאת שמע, הוא קל יותר מאמצע הפרק (ויבואר בהמשך הסימן מה זה 'בין הפרקים' ומה זה 'אמצע הפרק') ומבואר בשולחן ערוך, שבבין הפרקים, מותר לשאול בשלום אדם מכובד, ולהשיב שלום לכל אדם, ומבאר המשנה ברורה, שהכוונה היא מפני תלמיד חכם, או מפני זקן, או מפני עשיר שראוי לכבדו מחמת עושרו, ובאמצע הפרק זה חמור יותר, ומותר לשאול בשלום מי שהוא ירא ממנו, דהיינו, אביו ואימו שנאמר בהם, 'איש אימו ואביו תיראו', וכן רבו, שהרי מורא רבך כמורא שמים, וכן מותר להשיב שלום מפני הכבוד בלבד, ולא לכל אדם, ומה שמותר באמצע הפרק, זה חוץ מפסוק ראשון של שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ששם לא יפסיק בכלל, אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש, שאז מותר גם בזה.
המשנה ברורה מוסיף כאן כמה דברים:
א. באופנים האלו שמותר להשיב שלום מפני הכבוד או לכל אדם, מותר לאדם לגרום לכך שהשני יצטרך להשיב לו שלום, כלומר, אדם מגיע לבית הכנסת, והוא רואה אדם אחר שאוחז בין הפרקים או באמצע הפרק, מותר לו לפנות אליו בשלום, ולגרום לו שהוא יצטרך לענות לו, כיוון שהמשיב משיב בהיתר.
ב. הדין שמותר לשאול בשלום אדם, הוא רק כאשר נפגשים באקראי, אבל אסור ללכת במיוחד באמצע התפילה לשאול בשלום אדם מכובד, או בשלום אדם שהוא ירא ממנו.
ג. זה הכל אם מדובר באדם שלא ראה אותו זמן רב, כגון אביו ואימו, רבו, מלך, והנה הם מגיעים באמצע התפילה, ואם הוא לא ידרוש בשלומם, יש בזה פגיעה, אבל אם לא מדובר בפנים חדשות, אלא מדובר באדם שהוא רואה אותו כמה פעמים ביום, אין צריך לדרוש בשלומו, וכיוון שבזמננו, אנחנו לא נוהגים לשאול בשלום באמצע התפילה, חלילה לשאול או להשיב שלום, בין מפני הכבוד ובין מפני היראה, משום שגם אם לא ידרוש בשלום חברו, זה לא מהווה פגיעה בחברו, כיוון שבלאו הכי אנו לא רגילים בכך, וממילא, בזמננו כל הסעיף הזה לא אקטואלי, ואסור לדבר באופן מוחלט באמצע התפילה, באמצע הפרק, או בין הפרקים, אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א