הייתי לאחרונה במכירת חסד בבית שמש, מכירה של מוצרי לחם וחלב, פירות וירקות במחיר מוזל ביותר. כמו בכל שבוע, נכנס לשם אחד מתושבי השכונה ממכריי, העמיס עגלה גדולה בכל טוב וניגש למוכר. "כמה צריך לשלם?" – הוא שאל.
הסתכלתי עליו במבט מתפלא, והוא הסתכל עלי חזרה. "כבר תכננת לתת לי 'פסק' [תוכחה], הא?" הוא שאל אותי. אכן! עניתי. הוא סימן לי שהוא כבר מסיים עם החשבון ואז ידבר איתי, ואני הייתי מסוקרן ממש.
במה דברים אמורים?
מאז שאני מכיר את היהודי הזה, בכל פעם שהוא מסיים את הקניה השבועית הגדולה במכירה הוא שואל את המוכר "כמה הנזק?"… כך הוא בחר להתבטא, אולי כי פשוט יותר מקורי וייחודי לשאול 'כמה הנזק' במקום 'כמה התשלום'.
בכל פעם כזאת, כשאני בשטח, אני לא יכול לשתוק ואני אומר לו: למה אתה אומר כך?! זה לא נזק, זה רווח. אתה מביא אוכל לילדים שלך!
אבל הוא צוחק. רווח או נזק, מה זה משנה?
גם הפעם, בשעה שהוא עמד לסיים את החשבון, כבר עמדתי הכן לדו-שיח הקבוע. הוא ישאל "כמה הנזק, ואני מיד אתקן אותו 'כמה הרווח'. אבל כאמור, הפעם זה היה אחרת, ולכן כה התפלאתי לפשר השינוי.
אחרי ששילם, הוא סיפר לי כך: "תמיד אחרי שחזרתי מהקניה, היה איזה נזק. חלב התפוצץ, ירקות התפזרו, שקית נקרעה, משהו נשכח. תמיד! תמיד היה נזק, עד שחשבתי שככה זה ואין מה לעשות. כשקונים קנייה גדולה משהו מוכרח להשתבש.
"אבל הדיבורים שלך כנראה השפיעו עלי, והחלטתי לשנות את השפה. בקניה האחרונה שאלתי את המוכר 'כמה לשלם?' והנה, באותה פעם לא היה שום נזק! הכל הגיע הביתה בשלמות, כל השקיות, כל הפירות והירקות, דבר לא נעדר!
"נפעמתי ממש. לא דיברתי על נזק, ופשוט לא היה! מאז אני שואל 'כמה לשלם', ובאמת הכל מגיע הביתה שלם".
זה היה שיעור מוסר בשבילי. חז"ל אמרו 'ברית כרותה לשפתיים'. ראיתי זאת כאן בחוש. בואו נשמור על הפה שלנו ונקפיד להתבטא באופן חיובי. לדבר טוב, לאחל ולברך במילים טובות, ולהשיג הרבה רווחים על הדרך.
(גיליון השגחה פרטית)