יום ראשון ז' באב תשע"ז
האם מותר לשכור חדר במלון לשבת בלבד?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל אסרו ליטול שכר עבור עבודה הנעשית בשבת וביום טוב, ואיסור זה מכונֶה בשם 'שכר שבת'. וכן אסור ליטול דמי שכירות על השכרת בתים וחפצים לשבת וליום טוב. אולם, מותר ליטול שכר על עבודה, או דמי שכירות, כשהם 'מובלעים' בתוך שכר כולל של מספר ימים או שעות. וכתבו הפוסקים שלפיכך השוכר חדר במלון ליום השבת בלבד – רשאי לשלם את דמי השכירות, כיון שהתשלום כולל גם את השעות שלפני השבת והשעות שלאחריה. ויש שכתב טעם נוסף להתיר, שכאשר האורח אוכל במלון, נכלל בתשלום גם מחיר סעודות השבת, שלגביהן אין איסור 'שכר שבת', ונמצא שהתשלום עבור יום השבת 'מובלע' בתשלום הכולל. [שו"ע רמו, א, ומשנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
איזו עסקה עם הגוי מותרת רק בימי ראשון עד חמישי?
לדעת פוסקים רבים, מותר לישראל להשכיר לגוי חפץ שעושים בעזרתו מלאכה, על אף שהגוי משתמש בו בשבת, כיון שאדם אינו מצוּוה שרכושו (הַדוׁמֵם) ישבות בשבת. אולם, יש אומרים שבערב שבת אסור להשכיר לגוי חפץ שעושים בעזרתו מלאכה, כיון שאילו הִתנה הישראל עם הגוי שלא ישתמש בכלי בשבת היו מופחתים דמי השכירות, ונמצא שהישראל מעונין שהגוי ישתמש בחפץ בשבת, ונדמה הדבר כאילו הגוי נשלח על ידי הישראל לעשות מלאכה בשבת. אבל כאשר משכיר את הכלי ביום חמישי או קודם לכן – השתמשות הגוי בכלי בשבת אינה נראית כתוצאה ישירה של תנאי השכירות, ואינה נדמית כשליחות של הישראל. והרמ"א פוסק כדעה זו. [שו"ע רמו, א, משנ"ב א-ב, וביה"ל ד"ה וכן; וראה ביה"ל ד"ה כגון]
האם מותר להשאיל חפץ לגוי ביום השבת?
כאמור, יש אומרים שאסור להשכיר לגוי בערב שבת חפץ שעושים בעזרתו מלאכה, וכך פסק הרמ"א. אולם, השאלת חפץ כזה מותרת, כיון שאין לישראל רווח בדבר. ואף כשהישראל מקבל תמורה כלשהי להשאלה זו, וכגון שמתנה עם הגוי שכשם שהוא משאיל לו חפץ זה, כך ישאיל הגוי לו חפץ אחר, כאשר יזדקק לכך – אין איסור בדבר. אולם אם מתנה עם הגוי שבתמורה ישאיל לו חפץ אחר למשך תקופה ארוכה יותר משל ההשאלה הנוכחית – הרי יש לישראל רווח כלשהו מהשאלה זו, הגם שאין זו 'שכירות' של ממש, ויתכן שלדעת הרמ"א הדבר אסור. וחפץ שאין עושים בעזרתו מלאכה, מותר להשאילו לגוי אף בשבת עצמה; ובתנאי שאין חשש 'מראית העין' בדבר (ראה שו"ע להלן, ב). [שו"ע רמו, א, משנ"ב ד-ה, וביה"ל ד"ה ומותר, וד"ה ולא]