היום נלמד: עניית 'אמן'
יום רביעי ל' בניסן תשע"ז
האם צריך לשמוע חלק מהברכה כדי לענות 'אמן'?
את הפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו", דרשו חז"ל: אמר להם משה לישראל, כשאני מברך ומזכיר שם השי"ת, אתם הבו גודל לאלקינו בעניית 'אמן'. וחובת עניית אמן היא אף כשלא שמע את הברכה כלל, וכגון ששומע שאחרים עונים אמן ועונה יחד עמהם; ובתנאי שיֵדע על איזו ברכה הוא עונה, אך אם אינו יודע, לא יענה. ויש אומרים שצריך לשמוע את סוף הברכה, אך מסתבר שאף לדעתם אין צורך בכך אלא כדי שיֵדע על איזו ברכה מדובר, ואם יודע, אינו צריך לשמוע כלל. ויש שנראה מדבריהם שאם לא שמע את הזכרת שם ה' שבברכה, אינו חייב לענות אמן, אך גם לדעתם מסתבר שרשאי לענות. [שו"ע ב, משנ"ב ו ו־ח, שעה"צ ז, וביה"ל ד"ה שלא, וד"ה מתחילתה; ביאורים ומוספים דרשו, 7]
האם מותר לענות לברכה ששומעים באמצעות רמקול?
כאמור, ניתן לענות 'אמן' על ברכה אף כשאינו שומע את הברכה, ובתנאי שיודע באיזו ברכה מדובר. ויש שכתב שדין זה הוא רק כאשר המברך והעונה אמן נמצאים יחד במקום אחד, אך אם אינם במקום אחד, וכגון ששומע מבעד לחלון שעונים אמן, אינו רשאי לענות אלא כששומע את הברכה; ועל פי זה הורה שהשומע ברכה באמצעות רמקול מפי אדם העומד במקום אחר, אינו רשאי לענות אמן, הגם שיודע מהי הברכה ומתי היא מסתיימת, כיון שאינו שומע את קול המברך, אלא את קול הרמקול. אולם, לדעת רבים מהפוסקים נחשבת שמיעה באמצעות רמקול כשמיעת קול המברך עצמו, ולדעה זו מותר לענות אף כשהוא עומד במקום אחר. [ביאורים ומוספים דרשו, 15]
האם מותר לענות 'אמן' על ברכתו של גוי?
השומע ברכה מפי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, או מפי גוי, לא יענה 'אמן' אלא כאשר שומע את הברכה מתחילתה ועד סופה, כך שמוודא שנאמרה כראוי. ויש אומרים שעל ברכת הגוי אינו חייב לענות, אך רשאי לענות. אולם, אם יש להניח שהיהודי, או הגוי, מתכוונים בברכתם לשם עבודה זרה, רחמנא ליצלן - אסור לענות אמן אף כשהברכה נאמרת כראוי. ויש אומרים שכיון שהברכה נאמרת כראוי, מותר לענות אמן, ואין להניח שכוונת המברך לעבודה זרה. ויש שכתב שמי שאינו מאמין כלל בהשי"ת ובמלכותו, אין ברכתו נחשבת לברכה עם 'שֵׁם ומלכות', ואסור לענות עליה אמן. [שו"ע ב, משנ"ב י ו־יב, שעה"צ יב, וביה"ל ד"ה אם; ביאורים ומוספים דרשו, 12; וראה שם עוד]