יום שלישי ב' באייר תשע"ח
האם מותר לומר בשבת בינו לבין עצמו "מחר אעשה מלאכה"?
כפי שלמדנו, אסור לדבר בשבת על דברים האסורים בשבת, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אשר עתיד לעשותם בימי החוֹל.
ואין הבדל בין דיבור המועיל לעשיית המלאכה, כגון שמבקש מחבירו שיבוא במוצאי שבת לסייע לו בעשייתה, לבין דיבור שאינו מועיל, וכגון שאומר "מחר אתקן חפץ פלוני", ואף אם אומר זאת בינו לבין עצמו.
וכן אם מדובר בדבר שחבירו עתיד לעשותו בימות החול, אסור לו לדבר עם חבירו על אודות ענין זה, למרות שלו עצמו אין הדבר נוגע כלל.
וכן אסור לחשב בפיו חשבונות כספיים בעלי משמעות מעשית, כגון לדעת מהי יתרת התשלום שאמוּר לשלם לבעל מלאכה.
[שו"ע שז, ו ו־ח, ומשנ"ב כה, כו ו־לו; ביאורים ומוספים דרשו, 40]
האם מותר לומר בשבת "מחר אסע למקום פלוני"?
מותר לומר בשבת "מחר אלך למקום פלוני", למרות שמתכוון לנסוע למקום זה ברכב, אך אסור לומר "אסע למקום פלוני ברכב", כיון שנסיעה זו אסורה בשבת.
ואם אומר "אסע למקום פלוני", ללא הזכרת הרכב – יש שהורה שאם ניתן להגיע למקום זה ברכיבה על אופניים, אין איסור בדבר, כיון שרכיבה על אופניים אף היא נחשבת כ'נסיעה', והיא אינה אסורה בשבת מעיקר הדין; ויש שהורה שאסור לומר "אסע" אף ללא הזכרת הרכב, כיון שסתם נסיעה משמעותה – ברכב.
ובימינו המנהג לאסור רכיבה על אופניים בשבת, ולכן יתכן שלכל הדעות אסור לומר "אסע" אף ללא הזכרת הרכב.
[משנ"ב שז, ל; ביאורים ומוספים דרשו, 38]
באיזה אופן מותר לדבר בשבת על מחירֵי מוצרים?
דברים שאסור לעשותם בשבת, אשר אין בהם כל משמעות עתידית לימות החול, מותר לדבר עליהם בשבת. ולכן, מותר לספר על קניות שערך ועל מלאכות שעשה בימות החול; וכן מותר לספר על מחירֵי המוצרים שקנה, וכדומה.
אולם, אם יודע שאחד השומעים מתכוון אף הוא לקנות אחד ממוצרים אלו, אסור לדבר עמו על מחירו; וכפי האמוּר לעיל, שדיבור של חוֹל אסור אף כאשר משמעותו העתידית נוגעת רק לשומע ולא למדבר.
ברם, גם דברים שאין בהם על משמעות עתידית, הרי הם ככל שיחה בטֵלה, שאסור להרבות בה בשבת, ואינה ראויה ליראֵי חטא – וקל וחומר לתלמידי חכמים – אף בימות החול.
[משנ"ב שז, כז; ביאורים ומוספים דרשו, 33]