מהלכות איסור 'תחומין'
* חכמינו ז"ל אסרו על האדם להתרחק בשבת יותר מאלפיִם אמה מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת השבת, ואיסור זה נקרא 'תחומין'.
* איסור תחומין חל אף על חפצי האדם, דהיינו, שאסור להרחיקם בשבת יותר מאלפיִם אמה מהמקום בו שהו בעליהם ב'בין השמשות' שבכניסת השבת.
הנאה ממלאכה שעשה הגוי בשבת עבור ישראל
* גוי שעשה אחד מאיסורי שבת דרבנן בשבת עבור ישראל – לישראל זה שהמלאכה נעשתה עבורו אסור להנות ממנה בשבת; ואף במוצאי שבת עד שיחלוף זמן המספיק לעשיית המלאכה.
* מלאכה דרבנן שקיים ספק אם עשאהּ הגוי בשבת לצורך ישראל – אסור להנות ממנה בשבת, אך במוצאי שבת מותר להנות ממנה מיד.
* חפץ שהביא הגוי עבור ישראל דרך רשות הרבים דרבנן, אם היה באפשרותו של ישראל זה ללכת למקומו הראשון של החפץ ללא חילול שבת, מותר לו – במצבים ובתנאים מסוימים – להשתמש בו במקומו הנוכחי. אולם, אם קיימת איזו מניעה צדדית שמחמתה לא היה הולך למקומו הראשון של החפץ, למרות שאינה קשורה לאיסורי שבת; וכגון שהדרך מסוכנת – אסור לו להשתמש בחפץ.
* חפץ שיש באפשרותו של ישראל להשתמש בו במקום שבו הוא נמצא, יש שהתירו במצבים מסוימים לומר לגוי להעבירו דרך רשות הרבים דרבנן, ולירא שמים ראוי להחמיר.
* גוי שעשה מלאכה בשבת עבור ישראל בפרהסיה, באופן שניכר וידוע לרבים כי נעשתה עבור ישראל – אסור למי שהמלאכה נעשתה עבורו להנות ממנה לעולם; ובעת הצורך ניתן להקל, אלא אם כן מדובר במלאכה שנעשתה עבור מת.
* גוי שהביא בשבת חפץ מרשות הרבים לרשות היחיד, עבור ישראל – אסור להשתמש בו בשבת, וכן במוצאי שבת עד שיחלוף זמן המספיק להבאתו מהמקום הקרוב ביותר שמצוי בו חפץ זה.
* סידורי תפילה שהודפסו בשבת – אסור להתפלל בהם. ויתכן שגם בדיעבד לא יצא ידי חובת תפילה, אך למעשה, אין לחזור ולהתפלל, והרי זה 'מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן'.
הנאה ממלאכה שעשה הגוי בשבת עבור עצמו
* גוי שעשה מלאכה בשבת עבור עצמו – אם מדובר במלאכה כזו שהגוי עלול להוסיף בכמוּתהּ לצורך הישראל – אסרו חכמים לישראל המוּכָּר לגוי להנות ממנה, מחשש שהגוי יוסיף בעשייתה לצורכו. ונחלקו הפוסקים אם איסור זה הוא אף כאשר הגוי אינו יודע בשעת עשייתה כי הישראל מעוניין בה; ולהלכה, בעת הצורך ניתן להקל. ובכל מקרה, במוצאי שבת, מותר אף לישראל זה להנות ממנה.
* גוי שעשה עבור עצמו אשר לא ניתן להוסיף בכמוּתהּ עבור אחרים, והשתמש בה – מותר לישראל המוּכָּר לו להנות ממנה, אלא אם כן הוּכח כי כוונת הגוי אף עבורו.
הנאה ממלאכה שוטה וקטן בשבת
* שוטה וקטן שעשו מלאכה בשבת לצורך עצמם, מותר להנות מהמלאכה במוצאי שבת, ופעמים שמותר אף בשבת עצמה. ואם עשוהָ לצורך אדם אחֵר – משתנֶה הדין בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן, ובין מי שהמלאכה נעשתה עבורו לאחרים.
* יֶלד שאביו ביקש ממנו לעשות מלאכה בערב שבת, ושכח, ומתוך פחדו פן יכעס אביו, עשה את המלאכה בשבת – נחלקו הפוסקים אם נחשב שעשה את המלאכה לצורך עצמו, או לצורך אביו.