בסעיפים הנלמדים היום ב'חפץ חיים' (פתיחה, לאווין סעיפים ח'-ט', מונה רבינו גם את האיסורים 'לא תקום ולא תיטור', אשר במקרים מסוימים עשויים לעבור עליהם כאשר מדברים לשון הרע.
בביאורים ומוספים מביאים נידון בעניין זה: אדם הכותב יומן אישי על כל הקורה אותו – האם מותר לו לכתוב את שציערוהו אחרים וכדו', שהרי בזה עובר לכאורה על לאו של 'לא תטור', שהוא גם על נטירה בלב?
יש שכתבו (קובץ מרפא לשון ח"ב עמ' סד) שתלוי הדבר באופן הכתיבה: אם כותב באופן ששומר טינה וכעס, כגון שכותב: "פלוני מקניטני ומצערני בקביעות" וכו', אפשר שעובר בעצם הכתיבה על 'לא תטור'. אבל באופן שכותב לעצמו בצורה של מסקנות מוסריות, וכגון: "הרגשתי שיש לפלוני קפידא עלי", "שמעתי שפלוני התבטא שאני מפריע לו… אולי זה בגלל שסירבתי להיענות לבקשתו בדבר מסוים" וכו', בזה לכאורה אין לאו של 'לא תטור'.
וכתב שם שתשובה זו היתה לעיני הגרש"ז אויערבך והסכים לדברים, אלא שהעיר הגרש"ז שגם באופן שאין משום 'לא תטור', כיון שכותב הדברים להתחזק במוסר – מכל מקום לשם מה הוא צריך להזכיר את שמו של חברו בשביל זה.