השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר להניח מלכודת לעכברים בשבת?
מה הדין לעניין צידת זבובים בשבת? האם דבורים הם 'במינו ניצוד'? ובאיזה אפן מותר לפרוס מחצלת על כוורת דבורים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שט"ז סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מדאורייתא לא חייבים על צידת בעל חי אא"כ 'במינו ניצוד', כלומר, אנשים רגילים לצוד את המין הזה של הבעלי חיים, אבל בעלי חיים שאנשים לא רגילים לצוד אותם, מדאורייתא אין בהם חיוב משום צידה, ומדרבנן גם זה אסור, לדוגמא, אדם שצד זבובים, כיוון שאין רגילות לצוד זבובים, א"כ מדאורייתא הצד זבובים לא חייב משום צידה, אבל מדרבנן יש בזה איסור, ולכן מבואר ברמ"א, שאסור לסגור תיבה שיש בתוכה זבובים, כיוון שבפעולה זו הוא צד את הזבובים שבתוכה, והמ"ב אומר, שדווקא תיבה קטנה, אבל תיבה גדולה אין איסור לסגור אותה בשבת, כיוון שיש כאן תרי דרבנן, שהרי זבובים אין במינו ניצוד, ותיבה גדולה גם אם האדם יהיה בתוך התיבה וירצה לתפוס את הזבובים, הוא לא יכול לתפוס אותם בפעם אחת, וממילא כל בעל חי שא"א לתפוס אותו בשחייה אחת, אפילו שבמינו ניצוד, המקום הזה לא מוגדר כמקום צידה, ומותר אפילו לכתחילה באופן שלא מתכוון לצידת הזבובים, ויש מתירים לסגור תיבה שיש בתוכה זבובים, כיוון שגם כאשר יפתח את התיבה כדי לתפוס את הזבובים, הם יפרחו, ולכן באופן כזה אין בזה משום צידה גם מדרבנן.
באופן שיש ספק אם יש בתיבה זבובים, מותר, כיוון שספק פסיק רישיה מדרבנן מותר.
המ"ב מסביר, שדבר כזה שאין במינו ניצוד, גם אם הוא עצמו צד אותו לאיזה שהוא צורך, כיוון שאנשים לא צדים מין כזה, אין בזה חיוב צידה מדאורייתא, ומביא המ"ב נידון לעניין דבורים האם הם במינו ניצוד או שאין במינו ניצוד.
מותר לאדם לפרוס מחצלת ע"ג כוורת כדי להגן על הכוורת מפני החמה והגשמים, וצריך להיזהר שלא יהיה מצב של פסיק רישיה של צידת הדבורים, אלא ישאיר נקב ואפילו נקב קטן מאוד, שעי"ז הדבורים יכולים להשתחרר מהכוורת, וממילא זה כבר לא פס"ר.
המ"ב מביא, הפורס מצודה ובשעת פריסתו נכנסה החיה לתוכה, חייב חטאת, אבל אם נכנסה אח"כ לתוכה, אין בזה חיוב מדאורייתא ופטור אבל אסור, ומביא המ"ב מהמג"א, שיש להיזהר שלא להעמיד בשבת מצודה לצוד בה עכברים, ואם העכבר יכנס תוך כדי פריסת המצודה יהיה בזה איסור דאוריתא, ואם יכנס אח"כ יהיה בזה איסור דרבנן, רק יתכן שאח"כ זה אין במינו ניצוד ומדרבנן יש להקל, ויש מקום לדון בזה.