האם יש איסור מלאכת טוחן בדבר הטחון כבר בטחינה גסה?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת וביום טוב, היא מלאכת 'הטוחן'. במלאכה זו ישנו כלל: 'אין טוחן אחר טוחן'. ויש שכתב שהסיבה לכך היא – שלאחר שהדבר נטחן פעם אחת, כששבו וחיברוהו לפני טחינתו החוזרת, הרי זה מעשה ידי אדם, ואין איסור טוחן בחיבור שנעשה בידי אדם. ולכן, לדוגמה, מותר לטחון – בכלי שאינו מיועד לכך – מצה ל'קמח מצה', כיון שהחיטה שממנה עשויה המצה, כבר היתה טחונה קודם לכן.
ודבר הטחון בטחינה גסה מעט, המספיקה לצורך השימוש בו, אסור לטוחנו לטחינה דקה יותר, אך נחלקו הפוסקים בנוגע לאיסור זה: יש אומרים שהאיסור הוא מדרבנן, כיון שהדבר כבר היה נחשב ל'טחון' קודם לכן. ויש אומרים שהאיסור מדאורייתא, כיון שבפועל הוא טוחן חלקים שלא נטחנו מעולם והופך אותם לדקים יותר.
[ביאורים ומוספים דרשו תקד, 3]
באיזה מקרה הוּתרה מלאכת הטחינה ביום טוב?
הטחינה בצורה שהדרך לטחון בה בבת אחת לצורך תקופה ארוכה, או בצורה שהיא 'עובדין דחול', אסורה ביום טוב אף לצורך 'אוכל נפש', ואף במקרה שלא היה ניתן לעשותה בערב יום טוב.
וטחינה בצורה שהדרך לטחון בה כמוּת קטנה הנצרכת לאותו היום בלבד, מותר לעשותה ביום טוב לצורך אוכל נפש, אך רק במאכלים שאילו טחנו אותם בערב יום טוב היה טעמם נפגם עד לשימוש בהם ביום טוב, וכמצוי בתבלינים מסוימים. ומנהג בני אשכנז להחמיר אף בטחינה כזו, ולעשותה בשינוי כלשהו מצורת עשייתה בימות החול.
ועם זאת, בנוגע לשום וכיוצא בו, שטעמו נפגם מאוד בשהייתו בין השחיקה לשימוש בו – אף למנהג בני אשכנז אין להחמיר; ויש שהורה שאין למעוך את השום בכלי המיוחד לכך.
[סימן תקד, א, משנ"ב א, ב, ט ו־יא, שעה"צ יח, וביה"ל ד"ה ואין; וראה משנ"ב יט ושעה"צ לב; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
האם מותר להשתמש ב'דוד שמש' ביום טוב?
בעת פתיחת ברז מים המחובר לדוד שמש, נכנסים אל הדוד מים צוננים בכמוּת המים החמים היוצאים מהדוד, ומתבשלים בחוֹם המים שבדוד. ונחלקו הפוסקים בנוגע לפתיחת הברז ביום טוב, במקרה שבו אין צורך בחימום המים הנכנסים עבור יום טוב:
יש אומרים שמכיון שהמים הנכנסים מתערבים במים הקיימים, והוא משתמש ביום טוב גם במים שנכנסים ומתבשלים, מותר לפתוח את הברז. ויש אומרים שלא ניתן להתיר את פתיחת הברז מטעם זה.
ויש אומרים שפתיחת הברז מותרת מטעמים אחרים. ויש אומרים שאם ישנה אפשרות להשתמש לפני סוף החג בכל המים שייכנסו לדוד ויתבשלו, מותר לפתוח את הברז; אך אם אין אפשרות להשתמש בהם, וכגון בשעה הסמוכה לשקיעת החמה, אסור לפתוח את הברז.
[ביאורים ומוספים דרשו, תקג, 16]
אתמול למדנו:
* בעשיית מלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב, מותר – בתנאים מסוימים – להוסיף על הבישול הנעשה לצורך יום טוב, גם עבור שבת או 'יום טוב שני' החלים לאחריו, ואף עבור ימי החול.
* בזמן 'בין השמשות' של מוצאי יום טוב – אסור לעשות את המלאכות המותרות ביום טוב, כאשר ההנאה מהן אינה מיידית.
* עשיית מלאכת אוכל נפש ביום טוב ראשון של פסח עבור שביעי של פסח, וכדומה – מדברי המשנה ברורה נראה, כי לדעת השולחן ערוך היא מותרת, ולדעת הרמ"א היא אסורה.
מה שלמדנו לפני מאה ימים:
האם מותר לאכול בליל הסדר לפני אכילת המצה?
בליל הסדר, אין לאכול מאומה לפני אכילת המצה, למעֵט היֶרק של הכרפס, כדי שהמצה תֵּאכל לתאבון. ומי שרעבונו מציק לו, רשאי לאכול דברים קלים שלא ישביעוהו, כגון מעט פירות, או מעט ביצים.
ואם אוכל דבר שברכתו האחרונה היא 'בורא נפשות', ראוי שיאכל ויברך את הברכה האחרונה לפני אכילת הכרפס, שאם לא כן, הברכה תשמש כברכה אחרונה גם עבור הכרפס, ושוב לא תוכל ברכת 'האדמה' שעל הכרפס לשמש כברכה ראשונה עבור המרור הנאכל לאחר המצה, (ראה משנ"ב להלן, נה).
[ביאורים ומוספים דרשו תעג, 25]