האופן שבו מותר לקבור את המת ביום טוב?

האם יש דיני אנינות ביום טוב?│ומדוע אדם השומר על מת זר פטור מקריאת שמע?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע"א סעיפים ב' – ז']  

אונן בחיוב מצוות עשה ולא תעשה

מי שמת לו מת, דהיינו, בן, בת, אח, אחות, אב, אם, אשתו, עד הקבורה הוא נחשב לאונן, והוא פטור מקריאת שמע, מתפילה, מברכות, ומכל המצוות האמורות בתורה, ובמצות לא תעשה, הדין הוא שהוא חייב, אבל במצות עשה, הדין הוא שהוא פטור עד הקבורה, ולאחר הקבורה, הוא מתחייב בכל המצוות, ואם יש לו זמן, אם עדיין זה זמן תפילה או קריאת שמע, יקרא קריאת שמע ויתפלל, ונחלקו הדעות, באופן שהוא רוצה להחמיר על עצמו ולהתפלל, ויש מישהו אחר שיתעסק בצרכי המת, האם הוא רשאי להחמיר על עצמו או לא.

אנינות בשבת

במה דברים אמורים שאדם שמת לו מת הוא פטור מקריאת שמע תפילה וברכות ומכל המצוות האמורות בתורה, זה רק ביום חול, שאז מוטל עליו לקבור את המת, וממילא יש לו דין של אונן, אבל בשבת שבכל מקרה הוא לא מתעסק בקבורת המת, הוא חייב בכל המצוות כולם, וחייב עד לעת ערב אם הוא מחשיך על התחום, דהיינו, אם במוצאי שבת הוא מתכוון להתעסק בצרכי המת, ולפני מוצאי שבת הוא מחשיך על התחום, בכך שהוא מתקרב לעבר תחום שבת כדי שהוא יהיה מזומן להתעסק בצרכי המת, אז לעת ערב הוא כבר פטור מכל המצוות האמורות בתורה, כי הוא כבר מתעסק בצרכי המת, אבל אם בסוף שבת הוא לא מקרב את עצמו לסוף התחום כדי שיהיה מזומן להתעסק בצרכי המת, אז גם לעת ערב הדין הוא שהוא חייב בכל המצוות כולם, עד מוצאי שבת, שאז יש לו דין של אונן, ופטור מכל המצוות, ומביא המשנה ברורה בשם הט"ז דבר מעניין, שבאופן כזה שבלילה יחול עליו דין אנינות, אבל עכשיו עדיין בעוד יום כאשר עדיין שבת אין לו דין של אונן והוא חייב בכל המצוות, יקרא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום, ומביא, שהמגן אברהם וכן האליה רבה חולקים על דעה זו.

אנינות ביום טוב

לגבי יום טוב הדין הוא, שאפשר לקבור את המת על ידי עובד כוכבים, וממילא, אם הוא מתכנן לקבור את המת על ידי עובד כוכבים, חלים עליו דיני אנינות, והוא פטור מכל המצוות, אבל אם הוא לא מתכנן לקבור את המת על ידי עובד כוכבים, לא חלים עליו דיני אנינות, והוא חייב בכל המצוות, ומביא המשנה ברורה, שגם ביום טוב עצמו, אפילו שהוא מתכנן לקבור את המת על ידי עובד כוכבים, והרי ביום טוב מותר לקבור את המת על ידי עובד כוכבים, אבל אם מדובר בשחרית, מכיוון שהוא צריך להושיב גבאים עדיין, והוא לא יכול לקבץ אותם עד לאחר התפילה, והוא לא יוכל לקבור את המת ללא עזרתם, בשעת התפילה הוא עדיין לא אונן, משום שהוא עדיין לא עוסק בצרכי המת, ולכן הוא חייב בכל המצוות, והוא הדין בליל יום טוב, מכיוון שבדרך כלל לא קוברים מת בליל יום טוב, אף על פי שהוא מתכנן לקבור אותו על ידי עובד כוכבים, בכל זאת לא חלים עליו דיני אנינות, ואומר המשנה ברורה, זה הכל ביום טוב, אבל ביום חול, ודאי שגם בלילה אף על פי שהמת לא יקבר בלילה אלא ביום, אבל גם בלילה הדין הוא שהוא פטור מכל המצוות, כיוון שחל עליו דין של אונן.

שומרי המת

אדם המשמר את המת מפני עכברים וכדומה, אפילו שזה מת שהוא זר לו ואינו מקרוביו, בכל זאת פטור מקריאת שמע, כיוון שהוא עוסק במצווה, וכאשר יש שני אנשים שיכולים לשמר את המת, אחד משמר והשני קורא, והחופר קבר למת, פטור מקריאת שמע, ואומר המשנה ברורה, שפטור אפילו בזמן מנוחתו, משום שמנוחה נצרכת לזה.

קריאת שמע קרוב למת

אסור לקרוא קריאת שמע תוך ד' אמות של מת, משום 'לועג לרש', ואם בכל זאת קרא, קנסו אותו חז"ל שלא יצא ידי חובה, ויש חולקים וסוברים, שיצא ידי חובה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א