סיפר רבי עזריאל טאובר זצ"ל, מגדולי המחזירים בתשובה:
ביקרתי ברוסיה לפני מספר שנים בהיותה עדיין מתחת למכבש הקומוניזם, כדי לבדוק מקרוב את תנועת התשובה שהתנהלה אז במחתרת. זכורה לי אחת מפגישותי הראשונות:
אני ושותפי לנסיעה התאכסנו במלון סמוך לכיכר האדומה. על פי החוק, בהיותנו זרים, היה עלינו לשוב למלון לא יאוחר מ-1 אחר חצות. הדבר הקשה מאד על ביקורים בליל שבת, מכיוון שבעל התשובה הקרוב ביותר התגורר במרחק של חצי שעת הליכה לפחות, והקור היה עז.
בכל זאת יצאנו לדרך ביום ששי לפני השקיעה, כדי לסעוד בליל שבת אצל מתמטיקאי גאון בן עשרים ושלוש, אשר חזר בתשובה לפני שלוש שנים. גם אמו ישבה איתנו לשולחן השבת. בסיועו של הבן חזרה האם בתשובה ששה חודשים קודם לכן. אביו האדריכל חזר הביתה רק בשעת לילה מאוחרת (לימים עתיד היה אותו אדריכל לחזור אף הוא בתשובה ולעלות לישראל יחד עם בני משפחתו).
הארוחה היתה נהדרת. האב חבש כיפה. שוחחנו, שרנו זמירות ודיברנו דברי תורה. את כל דברי תירגם הבן לרוסית, עבור הוריו. במשך כל הזמן ניסתה אשה קשישה, בחדר הסמוך, להפריע לנו. בין היתר היא הפעילה מכשירים שונים בקולי קולות, דפקה על הקיר ושוחחה בטלפון בקול רם.
לבסוף שאלתי את הצעיר: אינכם מתייראים מן הק.ג.ב?! אני אזרח אמריקאי, אם יגלו אותי כאן, יכולות לצמוח צרות. אולי היא תלשין עליכם. מי היא אשה זו?
"זוהי סבתי", השיב הצעיר.
אם כן, מדוע היא מנסה להפריע את סעודת השבתי? שאלתי.
"היא מאד כועסת עלי, לצערי", הוא אמר. "היא לא היתה מרוצה כאשר הייתי לבעל תשובה, וכאשר השפעתי גם על בתה לחזור בתשובה, היא יצאה מגדרה מרוב כעס.
שאלתי אותו: מדוע אינך מזמין אותה לשבת אתנו?
"הדבר בלתי אפשרי. היא לעולם לא תשלים עם העובדה שאנו שומרים שבת ונהנים מכך"
מדוע לא ננסה? היא זקנה, היא בודאי דוברת יידיש. אני יכול לשוחח איתה, אמרתי.
"אתה יודע מי היא?" הוא השיב. "בראשית ימי הבולשביזם היו יהודים שנקראו 'יבסקציים'. הם היו קומוניסטים יהודים נלהבים. הם היו מוכנים להסגיר לשלטונות אפילו את הוריהם שומרי התורה, בגלל סרובם להצטרף לקומוניזם. היא היתה אחת מהם. האם באמת סבור אתה שיש בכוחך לשכנע אותה במשהו?" הוא שאל אותי.
בשמעי את דבריו, חשבתי לעצמי: לשם כך בלבד היה כדאי להגיע לרוסיה. ראשית, להיווכח כיצד משלם ה׳ מידה כנגד מידה ליהודים שנטלו חלק כה נכבד בהרס יהדות רוסיה. הוא העניק להם אריכות ימים, שמר על צלילות דעתם ואילץ אותם לראות מקרוב ובמו עיניהם כיצד שבים נכדיהם לשמירת השבת בתוך תוכה של מוסקבה, אותה הם עזרו להקים ולבנות.
ואם לא היה די בכל זאת, הנה היה על אשה זקנה זו לראות כיצד משפיע נכדה על בתה לשמור את השבת! זהו המענה ההולם ביותר על הרוע אותו היא שקדה לטפח ולהנציח. זהו מסר האומר שכל מאמציה לנטוש את התורה היו לשוא. האמונה אותו היא בחרה כתחליף הוכח כמשהו ריק וחסר ערך.
שנית, למדתי מכך מה מקורית ואמיתית היא ההשראה לחזרה בתשובה בימינו. כיצד הצליח צעיר זה, אחד מני רבים כמוהו, לפתח ענין כן ואמיתי במורשת אבותיו בליבה של מוסקבה הכפרנית? ועוד בהיותו נכד לסבתא שכזו! הדבר אינו תלוי בכוחות מן החוץ. זהו האור הבוקע מבפנים, מקצה המנהרה. זהו אורו של אליהו הנביא, כמו שנאמר 'הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ד' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים'
(הובא בגיליון 'שבת אורה' מתוך 'החוט המשולש')