הרב שלום הרשלר
די לדיבורים
ישראל-מאיר הניע עם רגליו בלחץ מה. יושב ומחכה מחוץ לחדר הרב שליט"א. קודמו לתור מאריך קצת מהרגיל. גם לי זה יארך לא קצת זמן, הרהר לעצמו, מזדהה עם היושב בפנים.
מחייך כהרגלו הורה לו הרב לשבת בשאלת הפתיחה הרגילה "מה נשמע" כשישראל-מאיר שכל כך חיכה לרגע זו. מצא עצמו מבולבל במקצת, במה להתחיל.
היה זה הרב שבניסיונו וחכמתו ידע איך לעזור לו. אחר כמה שאלות נימוס והכוונה. הגיע ישראל-מאיר לעניין, בגוללו את מסכת חייו שלא מאירים לו פנים בפרט בעניין הפרנסה בה מתקשה הוא ביותר.
נראה היה בחוש שמטען רב של כאב לב ומפח נפש צבורים ושמורים בליבו. בקושי רב הצליח הרב להשחיל שאלה או בירור בניסיון להבין את המצב; מה כבר נעשה ובייחוד מה אפשר וצריך לעשות.
"לא. לא." התחיל שוב להתאונן, בספרו את סדר הגלגולים שעבר בדרך המפותלת והנכשלת להביא מחיה לביתו.
הוא הלך ליועץ פלוני שהציע תכנית מפורטת שעל ידו יגיע בעזהשי"ת אל המנוחה ואל הנחלה. למול עיני הרב שהבריקו במקצת על פתרון הבעיה. הזדרז ישראל-מאיר ל'הרגיע' מיד שלמעשה לא יצא מזה שום דבר.
אחר עבר לספר על המומחה לכלכלה שטען בתוקף להיפך מהיועץ הראשון. ובהמשך על יועץ אלמוני שבעצם צירף את שני התיאוריות יחד. "רק ש" סיים בדכדוך "תכל'ס, כולם עשו כסף על חשבוני, אך מצוקתי הלכה רק והחריפה."
בסבלנות רב ישב הרב והאזין בשתיקה לישראל-מאיר שניצל את ההזדמנות להרחיב ולבאר פעם אחר פעם. למה ההוא לא צדק ולמה השני בכלל 'עבד עליו'. עד שלפתע עצרו הרב בעיניים חדות "מה אתה עושה לפרנסתך?"
המום ומופתע, הגיב. "מה. הרב לא שמע את כל מה שסיפרתי" בחשבו להתחיל שוב את מגילת הגלגולים. כשהרב קטעו בחיוך "את זה, הם עשו לפרנסתם." כשישראל-מאיר מתחייך במבוכה, נזכר בהררי השטרות שהחליפו ידיים בסיום כל פגישה. כשהרב מחזירו לשאלתו "מה אתה עושה לפרנסתך?"
למול השתיקה הלא מבינה, המשיך הרב בצליפה המניבה הבנה "ספרת כל מה שהיועצים עושים לפרנסתם ומה שהם מייעצים ומרעיינים לאנשים כסיוע וכעזר בהשתדלותם לפרנסתם." אך, המשיך הרב, "לצערנו, בינתיים, מדיבורים ותכניות לבד, לא מביאים פרנסה. צריך לעשות!"
בסיומה של שיחה שהתארכה בנעימות בדגש על 'למעשה' קם ישראל-מאיר ממקומו מאושש ומחוזק, ידע שהרב עומד לימינו. אך בעיקר הבין וקלט את הרעיון. דיבורים ותכניות, מחשבות ורעיונות. הם טובים ומועילים. אך ורק בתנאי מראש. שעושים למעשה.
—
בימים אלו יצאה בשורה טובה לעולם, בארגון 'דרשו' לא מחכים לרגע (אחרי) האחרון. כבר בימים אלו נפתחו מוקדי ההרשמה להצטרף ולזכות להיות מלגיונו שלך מלך לומדי ויודעי הש"ס, באמצעות תכניות ומסגרות המבחנים הנודעים לשם ולתפארת, כשמאות ואלפים זכו על-ידם להתקדם במעלות לימוד וידעת ה'תלמוד בבלי'….
ואכן, כבר בימים אלו ניכרת התעוררות ציבורית רחבת היקף, כשזרם הנרשמים הולך וגובר מיום ליום, כה ירבה וכה יוסיף. נחמד לציין מה שבטאו רבים מהנרשמים החשובים שליט"א, שבעזרת השם יתברך, הם מקוים כבר במבחן הבא להצטרף ולהיות חבר, כך שעד ההתחלה הנרגשת של המחוזר הבא, הם כבר יהיו כבקיאים ורגילים ברוב הצלחה וסיפוק.
לא נשאר אלא להזכיר לאלו שעדיין 'תקועים' בדרך, אלו שעדיין לא הצליחו להחליט מתי ומה ילמדו וכדומה. את תשובת הרב הנכוחה שבעתיים לעניינו.
איך אמר הרב "מדיבורים ותכניות, לא מתקדמים בכלום. צריך לעשות!"
מה אומר ה'יצר הרע'?
דממה אחזה בשולחן הקטן. העיניים הורמו למעלה באימה ובכבוד לעבר הראש ישיבה.
היה זה חברותא שישבו מדי יום ביומו והגו בתורת השם בין כותלי הישיבה, את מקומם מצאו בין חשובי הבחורים בהתמדתם הנודעת. עתה תפסם רבם הדגול בקלקלתם.
באמצע הלימוד, מעניין לעניין, שלא מהמניין והעניין מצאו עצמם מתווכחים בסערה בדרכי הלימוד. האם צריכים להשקיע יותר ב… או להיפך צריך להתמקד בעיקר ב… וכך כשכבר עמדו בעיצומה ורתחה של הוויכוח כשכל אחד טען בעוז שדעת חברו הוא עצת היצר בעצמו הרוצה להסיטם מדרך האמת. או אז מצאו עצמם נבוכים כשלידם רבם העומד מעליהם.
רגעי דממה עברו עליהם בשקט וציפייה למחכה להם. כשהרב נתנם להבין. הוא מעוניין לשמוע על מה הוויכוח.
אחר קריצות עיניים משמעותיות. התנדב אחד למשימה הלא נעימה. בסיום כחכוח חוזר ונשנה, מסר את הדברים בקצרה ובהבנה "היה לנו דין ודברים" כשהוא מפרט את שני השיטות החלוקות, אחר סיים בחיוך נבוך "שנינו הגענו למסקנה, שמה שהשני אומר, זה מה שבעצם היצר הרע אומר."
אני אומר לכם מה שהיצר הרע אומר. הגיב הראש ישיבה ברצינות, מול עיני התלמידים שכמעט יצאו מחוריהם למול התבטאות נחרצת שכזו. המשיך הרב מחייך לתלמידיו המחכים למצוא פיו לדעת ולהבין את הדרך הישרה שילכו בו. "היצר הרע משכנע ואומר, תמשיכו להתווכח. העיקר אל תלמדו."
לשליחת תגובות ושיתוף בסיפור האישי שלכם, כתבו ל: [email protected]