היום נלמד: ברכת 'הגומל'
יום חמישי כ"ב באייר תשע"ז
אילו אנשים צריכים להיות במעמד ברכת 'הגומל'?
ברכת 'הגומל' צריך לברך ב'מניָן', דהיינו במעמד עשרה אנשים כולל המברך. ולכתחילה צריך ששנים מהעשרה – מלבד בעל הנס – יהיו 'שוני הלכות'. ומה הם 'שוני הלכות'? יש מפרשים – שראויים להורות, יש מפרשים – שלומדים המשניות (הנקראת 'הלכות') עם טעמיהן, ויש מפרשים כי די בכאלו שמבארים להם הלכות ומבינים אותן. ונהגו לברך בשעת קריאת התורה, בין העליות, או לאחר הקריאה, אשר זה היה בזמנים עברו המעמד השכיח של עשרה אנשים המקובצים יחד. [שו"ע ג, ומשנ"ב ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, 13 ו־15]
האם מותר לברך 'הגומל' ללא 'מניָן'?
מי שנבצר ממנו לברך 'הגומל' ב'מניָן' – נחלקו הפוסקים אם רשאי לברך ללא מנין. ולהלכה, אין לברך ללא מנין, ובדיעבד, אם בֵּרך ללא מנין – ישוב ויברך במנין ללא 'שֵם ומלכות'. ונחלקו הפוסקים לפי הדעה שאסור לברך ללא מנין, אם מותר לברך בדרך 'שבח ותהילה' בעלמא, ולא לשֵׁם ברכת חובה; אך גם לדעה המתירה – יכוון במפורש שלא לצאת ידי חובת הברכה, שאם לא כן, כאשר יזדמן לו מנין, לא יוכל לשוב ולברך, שהרי יש אומרים שיוצא ידי חובה גם ללא מנין, כנ"ל. [שו"ע ג, משנ"ב ח, וביה"ל ד"ה ויש]
החידוש המיוחד בברכת 'הגומל': ברכה בנוסח אחר על ידי אדם אחר
מי שהתחייב בברכת 'הגומל', וחבֵרוֹ – השמח בהצלתו מהסכנה – בֵּרך ב'מניָן': "ברוך... שגמלך כל טוב", וראובן שמע את כל הברכה, והתכוון לצאת ידי חובה, וענה "אמן" – יצא ידי חובה, ואף אם חבֵרו לא התכוון להוציאו ידי חובה. ואם לא ענה 'אמן', לא יצא ידי חובה, כיון שנוסח הברכה הוא אינו מתאים לאמירה שלו עצמו, ולכן, מצד ההלכה של 'שומע כעונה', אין זה נחשב שהודה על הצלת עצמו, ורק בתוספת עניית 'אמן', הריהו מודֶה לברכה ומברך על הצלתו. [שו"ע ד, משנ"ב י-יב, שעה"צ ט, וביה"ל ד"ה וענה; וראה ביה"ל ד"ה ואין]