היום נעסוק בנושא: 'ותן טל ומטר'
יום חמישי ו' בניסן תשע"ו
איזה יום ציינו הראשונים לפי התאריך הלועזי?
בחו"ל מתחילים לומר 'ותן טל ומטר' בליל יום השישים ל'תקופת תשרי', המקבילה בדרך כלל לסתיו. מכיון שהלוח הלועזי מסודר על פי שנת החמה, ציינו הראשונים תאריך לועזי עבור יום זה, אך בשנים שמ"ג, ת"ס, תק"ס ותר"ס, דוּלְגוּ שלושה עשר ימים (בסך הכל) מהלוח הלועזי, והתאריך השתנה. והחל משנת תר"ס, עד לשנת תת"ס שבה עתידים לדלג יום נוסף, התאריך הוא 5 לדצמבר; ובכל שנה רביעית - כגון 2016 ו־2020 - בה נוסף יום לחודש פברואר - התאריך הוא 6 לדצמבר. תאריכים אלו חלים בחודש כסלו או בתחילת טבת. [סימן קיז, סעיף א וס"ק ג-ד; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
תכננת נסיעה לחו"ל בתחילת החורף? יתכן שנוסח התפילה שלך משתנה!
כאמור, בחו"ל מתחילים לומר 'ותן טל ומטר' בליל יום השישים ל'תקופת תשרי', החל בחודש כסלו או בתחילת חודש טבת, ואילו בארץ ישראל מתחילים לומר 'ותן טל ומטר' בז' בחשוָן. ונחלקו הפוסקים בנוגע לבן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל ולהיפך - האם יאמר 'ותן טל ומטר' בין ז' בחשון ליום השישים ל'תקופה', ודין זה משתנה גם לפי משך השהות המתוכנן. ואם החל באמירת ותן טל ומטר בז' בחשוָן בארץ ישראל, ונסע לחו"ל לפני ליל השישים לתקופה - לכל הדעות ימשיך לאומרו, אך רשאי לאומרו בברכת 'שומע תפילה'. [סימן קיז, סעיף א וס"ק ה; ביאורים ומוספים דרשו, 6, 8 ו־9]
אתה מתפלל על כמה חולים - איזה מהם תקדים?
בברכת 'רפאנו' שבתפילת 'שמונה עשרה', ניתן להוסיף בקשה על חולים, בנוסח: "ורפא נא לפלוני בן פלונית רפואה שלֵמה בתוך שאר חולי ישראל". ויש שכתבו שאין להוסיף תפילה זו בקביעות, כדי שלא יֵראה כאילו הוסיף על התפילה. וכשמתפלל בסמוך לחולה - אין צורך להזכיר את שמו, ויש אומרים שאף ראוי שלא להזכירו. וכשמזכיר חולה ממשפחתו וחולה זר - ראוי להקדים את הזר, כיון שתהיה בכך תועלת לקבלת התפילה עבור החולה ממשפחתו, וכפי שאמרו חז"ל: "המתפלל על חבֵרו והוא צריך לאותו דבר - הוא נענֶה תחילה". [סימן קטז, סעיף א וס"ק ג; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2 ו־4]