דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית שבוע טוב - כל מה שמעניין השבוע שבוע טוב | פרשת ואתחנן תשע"ו

שבוע טוב | פרשת ואתחנן תשע"ו

ז' אב תשע"ו
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

 

החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף עה. – פא: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימנים קנ"ג אמצע סעיף ז' 'ומ"מ עד אמצע סעיף י"א 'אבל אסור' ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מוסר: שמירת הלשון חלק ב' פרק כ"ז 'ומה יפה' עד פרק כ"ט הג"ה

 

 

tavlit1 יום ראשון | י' באב

 

• אלי ציון ועריה עלי ארמון אשר נוטש, ועל ניפוץ עלי סלע עולליה, נעריה.

בכל מקום עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה, אבל גדול ליהודים, צום ובכי ומספד, על שניצחו אראלים את המצוקים, וגברה מידת הדין, כאשר פרש אויב ידו על ירושלים, להחריב בית מקדשנו ותפארתנו.

בשנה זו נוהגים בעשירי באב את כל ההלכות האמורות בתשעה באב, לאחר שנדחה הצום מפני כבוד השבת.

וכבר מובא בגמרא משמו של רבי יוחנן, שראוי היה שתיקבע התענית בעשירי באב, מפני שרובו של בית המקדש נשרף בו, לאחר שהוצתה האש בתשיעי בעב עת נטו צללי ערב, ונתקיים בנו "גם כי אזעק ושווע שתם תפילתי".

"כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה", במהרה בימינו אמן.

• בשנת ב' אלפים שי"ח (או בשנת ב' אלפים שי"ט) נתעלה לשמי רום יששכר בן יעקב אבינו, בשבתו במצרים.

נולד בי' אב ונפטר בו ביום, והוא בן 122 שנה. "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים".

• בשנת ה' אלפים ס"ו, גורשו יהודי צרפת בימות המלך פיליפ הרביעי.

• בשנת רנ"ח בעשירי באב החל גירוש יהודי פורטוגל.

פקודת הגירוש של יהודי פורטוגל לא יצאה לפועל ככתבה וכלשונה, משום שהמלך מנואל ימ"ש, חשש לוותר על התועלת שהביאה הקהילה היהודית לכלכלת ארצו, ועל כן בחר לנצר את היהודים בכפייה, כשהוא אוסף אותם לכיכרות הערים בתואנות שונות ושם הזו עליהם הכמרים את מימיהם הטמאים.

בפועל המשיכו רוב רובם של היהודים לחיות כאנוסים, ובמשך עשרות שנים נמלטו מפורטוגל בתואנות שונות, עד שיצא צו מלכותי האוסר על 'הנוצרים החדשים', לעזוב את אדמת פורטוגל. במרוצת השנים נעקדו על קידוש ה' כעשרת אלפים מאנוסי פורטוגל, שנתפסו משמרים את דת משה, והועלו על המוקד בטקסי 'אוטו דה פה' פומביים. הי"ד.

• בשנת תשנ"ד התרחש הפיגוע במרכז הקהילה היהודית בארגנטינה.

הפיגוע בוצע על ידי מחבל מתאבד ימ"ש, שפוצץ מכונית תופת בכניסה למרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס. כתוצאה מהפיצוץ נהרס קיר החזית של המבנה, ונהרגו 85 בני אדם, רובם המוחלט יהודים, הי"ד. החקירה הראתה שהפיגוע בוצע לע ידי ארגון חיזבאללה, בשליחותה של איראן, אך הרשויות בארגנטינה נמנעו מלהכיר בכך במשך שנים רבות, וגם לאחר מכן ניסו למחות את האחריות מאיראן, ממתוך רצון לשפר את היחסים עם איראן לצורך חתימת הסכמי סחר.

 

tavlit1 יום שני | י"א באב

 

• בשנת תרכ"ד נפטר הרה"ק רבי הלל (ב"ר מאיר) מפאריטש זצוק"ל.

רבי הלל מפאריטש היה תלמידם של הרה"ק רבי מרדכי – המגיד מטשערנאביל, וכן היה תלמידו המובהק של רבי אברהם דה מאבריטש, בעל ה'בת עין' זיע"א.

לאחר שנחשף לספר ה'תניא' דבק בדרכו, למרות שמעולם לא ראה את הבעל התניא. האריך ימים וזכה להסתופף בצלם של שלושה מאדמו"רי חב"ד, שאף שלחו אותו להסתובב בערי השדה, בעיירות ובכפרים, שם קירב לב יהודים לאביהם שבשמים, עסק רבות במצוות פדיון שבויים והיה מסייע לחיילים יהודיים שגויסו לצבא, כשהוא דואג לאספקת מזון כשר עבורם.

בהמשך קבע מושבו בעיר פאריטש, שם כיהן כרב והדריך רבבות יהודים עבודת ה', ומאוחר יותר התמנה כרב אב"ד בעיר בוברויסק. נוהג היה לומר דברי חסידות גם בפני כפריים פשוטים שלא הבינו דבר מדבריו, ואמר שלמרות שהם עצמם אינם מבינים, נשמתם בוודאי מבינה. הותיר אחריו ברכה את ספרו 'פלח הרימון'.

 

• בשנת תרס"ז נסתלק לבית עולמו הגאון רבי יצחק (ב"ר שלמה) בלאזר זצ"ל, המכונה גם רבי איצלה פטרבורגר.

הגר"י בלאזר היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט זיע"א, אבי תנועת המוסר. בילדותו כבר התפרסם כעילוי חריף ובקי, ובהיותו בן 14 הודפס על ידי אביו חיבור חריף שכתב על מסכת בבא קמא. שנה מאוחר יותר בא בברית הנישואין ועבר להתגורר בקובנה, שם למד בבית מדרשו של רבי ישראל מסלנט, ונפשו דבקה בנפשו עד שהפך לאחד מהבולטים שבתלמידיו.

מפאת ענוונתנותו הרבה, ורצונו ליהנות מיגיע כפיו, למד את מלאכת הצביעה, אך רבו הגדול אסר עליו לעסוק בה והורה לו לעסוק ברבנות. בהיותו כבן 25 התמנה להיות רבה של העיר פטרבורג, תפקיד בו כיהן במשך 16 שנים בהן העמיד את הדת על תילה ונחלץ לעזרת ה' בגיבורים בניהול המערכה נגד המשכילים האורים, שהעיר פטרבורג היתה אחד המעוזים העיקריים שלהם באותם ימים. בהמשך התפטר ממשרת הרבנות בעיר בשל ריבוי המומרים שהתגוררו בה, והבעיות הקשות שהתעוררו בשל כך בענייני גיטין.

לאחר שהתפטר מהרבנות בפטרבורג שב לקובנה והתפרנס מהפעלת בית מזיגה, אך בהמשך שב לעסוק בהרבצת תורה, והיה מסובב בין הישיבות שהוקמו על ידי חבריו, תלמידי רבי ישראל מסלנט. עם פטירתו של הסבא מקלם, התמנה רבי איצלה למלא את מקומו כאביה הרוחני של הישיבה, ובערוב ימיו עלה לארץ הקודש, כשלמרות גילו המתקדם סירב בתוקף לקבל תמיכה ועבד לפרנסתו כמזכיר הוועד הכללי. נטמן בהר הזיתים, לצד האדר"ת זצ"ל. הותיר אחריו ברכה את ס]פרו 'פרי יצחק'.

 

• בשנת תש"ן פרצה מלחמת המפרץ הראשונה, עם פלישת צבאו של סדאם חוסיין לכוויית שכנתה של עיראק.

כעבור חודשים אחדים באה התגובה של ארה"ב ובנות בריתה, מה שהוביל לירי טילים מתמשך לעבר ארץ הקודש, ובחסדי שמים ראו כל עמי הארץ, כי שם ה' אלוקינו נקרא עלינו.

 

• בשנת תשנ"ג זיכה בית המשפט העליון את הפושע הנאצי ג'ון דמיאניוק ימ"ש, מחמת הספק.

בעקבות הזיכוי גורש הנאצי לארה"ב וממנה גורש כעבור שנים לגרמניה, שם נשפט והורשע בסיוע לרצח של רבבות יהודים. ומח שמו וזכרו, ונימח זכורו מלהזכירו.

 

tavlit1 יום שלישי | י"ב באב

 

• בשנת ה' אלפים נ"ו, נטבחו יהודי רוטנבורג ובהם הגאון הק' רבי מאיר (ב"ר יקותיאל) הכהן מרוטנבורג זיע"א, הי"ד – בעל ה'הגהות מיימוניות'.

רבי מאיר מרוטנבורג היה תלמידו המובהק של המהר"ם מרוטנבורג, ואף היה לומד אתו בקביעות בעת שהיה המהר"ם כלוא בבית האסורים, כחלק מניסיון המושל לדרוש כופר מופרז עבור שחרורו.

רבי מאיר חיבר את חיבורו הגדול 'הגהות מיימוניות', עוד בימי חייו של רבו הגדול, והמשיך את החיבור גם לאחר פטירת המהר"ם. בחיבור זה הביא את שיטותיהם של גאוני אשכנז בהלכות שפסק הרמב"ם.

הטבח העצום שבוצע במסגרת 'פרעות רינדפלייש', נמשך חודשים אחדים. לאחר שהאציל רינדפלייש ימ"ש הפסיד במערכה במסגרת מלחמת האזרחים שהתנהלה בגרמניה באותם ימים. בעקבות כך הוא טפל עלילה על היהודים שהם גרמו להפסד אנשיו בקרב, ופתח במסע נרחב של טבח יהודים, כשהוא מאפשר להם לבחור בין שמד רח"ל ובין מוות על קידוש ה'. רושמי הקורות של אותם ימים מתארים אימהות רחמניות שקפצו אל האש הבערת כשעולליהן הרכים אחוזים בזרועותיהן, ובלבד שלא יאלצו אותם לחיות כמשומדים חלילה. הפרעות הסתיימו בשלהי אותו קיץ נוראי, כשראשו של רינדפלייש נכרת מעל צווארו, וליהודים היתה הרווחה. כשתי רבבות מישראל נהרגו באותן פרעות קשות.

ארץ אל תכסי דמם.

 

tavlit1 יום רביעי | י"ג באב

 

• בשנת שצ"ג, נתעלה לשמי רום הרה"ק רבי נתן נטע (ב"ר שלמה) שפירא זצוק"ל, בעל ה'מגלה עמוקות'.

ה'מגלה עמוקות' נודע כקדוש נשגב ונורא, ואמרו עליו שהיה זוכה לגילוי אליהו בקביעות, והיה מדבר עמו פנים אל פנים. בספרו על התורה הוא מבסס את פירושיו על סודות טמירים ונעלמים, והיה גם גאון עצום בתורה הנגלה, הרביץ תורה לעדרים וידע את כל הש"ס וספרי מפרשיו בעל פה כפי שהעידו תלמידיו הרבים.

היה חתנו של העשיר הרבני רבי משה יעקובוביץ יקלעס, אשר דאג לכל מחסורו והעניק לו כספים רבים כל ימיו, עד שהיה ה'מגלה עמוקות' מחזיק קופות של צדקה ותורם תשמישי קדושה לבית הכנסת בעין יפה, כשאת כל עבודתו הציבורית כדרשן, ראש ישיבה וכמורה דרך לרבים עשה שלא על מנת לקבל פרס.

בין תלמידיו הגדולים היה גם רבינו שבתי כהן, הש"ך, זיע"א.

 

• בשנת תקפ"ט נתעלה לשמי ערבות הגאון רבי מרדכי (ב"ר אברהם) בנט זצ"ל, המכונה 'מהר"ם בנט'.

היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, וכיהן כרבו הראשי של מחוז מורביה שבצ'כיה. קיבל מרבותיו הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג זיע"א, והגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל, בעל ה'נודע ביהודה'. בין תלמידיו היו הרה"ק רבי שמחה בונים מפרשיסחא, וכן הגה"ק רבי יהודה אסאד זצ"ל.

הותיר אחריו ברכה את ספריו: חדושי מהר"ם בנעט על הש"ס, שו"ת פרשת מרדכי, שו"ת גדולת מרדכי, ביאור מרדכי על ספר המרדכי ועוד. נודע כאדם קדוש נשגב, ולאחר פטירתו נמצאו שקים שהיה לובש מתחת לבגדיו, מפאת צערו הגדול על חורבן המקדש וגלות השכינה. שקים אלו נמכרו לכל המרבה במחיר, והסכום שנכנס ממכירתם הספיק לגידול נכדיו היתומים שגדלו בביתו, ואף למימון הוצאות הנישואין שלהם.

נפטר בעת ששהה לצורכי רפואה במרחצאות קרלסברג, ונטמן בליכטנשטאט על תנאי שיעבירו אותו מאוחר יותר לניקלשבורג בה ביקש להיטמן לצד מורו ורבו הרבי רבי שמעלקא ובני מפחתו שנטמנו שם. יהודי ליכטנשטאט התנגדו להעברת קברו של הצדיק מעירם, ובנושא התפתח פולמוס הלכתי עד שהכריע בנושא רשכבה"ג, מרן החת"ם סופר שפסק כי מצווה לקיים רצונו של אותו צדיק וקברו הועבר לניקלשבורג.

 

tavlit1 יום חמישי | י"ד באב

 

• בשנת תרל"ד נסתלק לשמי רום הרה"ק רבי צבי הירש (ב"ר אהרן) פרידמן זצ"ל, הרבי מליסקא.

רבי צבי הירש נולד באוהעל והיה תלמידו של הרה"ק בעל ה'ישמח משה' מאוהעל. כמו"כ היה עורך נסיעות לצדיקים נוספים בהם הרה"ק רבי ישראל מרוזין זיע"א, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א והרה"ק בעל ה'שר שלום' מבעלזא זיע"א.

לימים התמנה רבי צבי הירש לאדמו"ר בעיר ליסקא, על פי המלצת רבו בעל ה'ישמח משה' שהמליץ לתושבי העיר שביקשו ללכת בדרך החסידות לקבל על עצמם את רבי צבי הירש כרבי. אלפי חסידים נהרו אליו מכל רחבי הונגריה והארצות הסמוכות לה, ולאחר פטירת רבות בעל ה'ישמח משה,' היה רבי צבי הירש למנהיג החסידי הבולט ביותר בכל הונגריה, וממנו נפוץ אור החסידות על פני כל הארץ.

 

• בשנת תשנ"ב נסתלק הרה"ק רבי יצחק (ב"ר שלום יוסף) פרידמן זצוק"ל, האדמו"ר מבוהוש.

רבי יצחק היה בנו של רבי שלום יוסף מבוהוש שפיקוב, וכיהן כאדמו"ר משפיקוב בעיירה שפיקוב ובעיר בוקרשט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל מבוהוש, ולאחר פטירת חמיו התמנה רבי יצחק גם רבם של חסידי חמיו והיה לאדמו"ר מבוהוש – שפיקוב.

בשנת תשי"א עלה רבי יצחק לארץ הקודש והתיישב בתל אביב שם הנהיג ברמה את עדת חסידיו. בערוב ימיו עקר לבני ברק. היה ידוע ומפורסם כבעל מופת שקדושתו ופרישותו ניכרו לעין כל ורבים נושעו מברכותיו. לאחר פטירתו נטמן בבית החיים 'נחלת יצחק' בגבעתיים, ואת מקומו מילא נכדו יבלחט"א, כ"ק מרן אדמו"ר מבוהוש שליט"א, בן לבתו היחידה.

 

tavlit1 יום שישי | ט"ו באב

 

• לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים.

ביום זה פסקו מתי מדבר וחזר ה' לדבר אל משה. ביום זה הותרו השבטים להתחתן זה בזה. ביום זה הותר שבט בנימין לבוא בקהל. ביום זה ביטל הושע בן אלה את המחסומים שהציב ירבעם בן נבט כדי למנוע מעולי רגלים להגיע לירושלים. ביום זה פסקו מלכרות את עצי המערכה, ופנו לעסוק ביתר שאת בלימוד התורה. ביום זה ניתנו הרוגי ביתר לקבורה.

 

• בשנת שמ"ח נסתלק לשמי מעלה המקובל הנשגב רבי שמעון בן לביא זיע"א, בעל ה'כתם פז' ומחבר השיר המפורסם 'בר יוחאי' אותו כתב על פי תורת הסוד.

רבי שמעון בן לביא נולד בספרד, וגורש יחד עם משפחתו ב'גירוש ספרד'. המשפחה השתקעה במרוקו, שם גדל רבי שמעון ונתעלה במעלות החכמה והיראה. לימים חשקה נפשו לעלוץ לארץ הקודש והוא נטל את מקל הנדודים ויצא לדרכו. בהגיעו לטריפולי שבלוב ראה את יהודי העיר ומצבם הרוחני בכי רע, באין גודר גדר ועמד בפרץ. החליט רבי שמעון להישאר בטריפולי והפך לרב העיר, כשהוא מבסס את חומות היהדות ומעמיד הדת על תילה. מקובל בפי יהודי לוב שרבי שמעון בן לביא היה זה שהכניס חלק ממנהגי הספרדים שהשתרשו וקנו שביתה בקרב יהודי המדינה.

 

• בשנת תרל"ג נסתלק הרה"ק רבי (בהרה"ק רבי אהרן) פרלוב זיע"א מסטולין.  

רבי אשר מסטולין כיהן באדמו"ר קצת יותר משנה, מעת שנתמנה כממלא מקום אביו בי"ז בסיוון תרל"ב, ועד ט"ו באב תרל"ג.

נודע בגינוני פרישות עוד בהיותו צעיר לימים. הותיר אחריו ברכה את בנו רבי ישראל 'הינוקא' מסטולין, שהיה כבן ארבע שנים בעת פטירת אביו, והחל להנהיג בפועל את עדת החסידים כשמלאו לו 13 שנים, למרות שהוכתר שמונה שנים קודם לכן.

רבי אשר זצוק"ל, נספה במגפה שהשתוללה בעיר דרוהביטש בה התגורר. לפני הסתלקותו התבטא אודות מותו הקרוב ובישר לחסידיו שפטירתו תהיה כפרה על כל תושבי העיר ואכן לאחר שנתעלה לשמי רום נעצרה המגפה.

 

• בשנת תשכ"ב נפטר המגיד הירושלמי הנודע רבי בן ציון (ב"ר יצחק זאב) גולדברג יאדלר זצ"ל.

הגרב"צ יאדלר נולד בירושלים עיה"ק והתחנך במוסדות 'עץ חיים'. בהיותו כבן 22 הוסמך לרבנות על ידי רבה של ירושלים הגר"ש סלנט ובית דינו. מפאת קשיי ראיה מהם סבל בילדותו היה משנן בעל פה מסכתות שלמות וידע אותן על בוריין. חיבר את ספרו 'תפארת ציון' על מדרש רבה, ונתפרסם בעקר בזכות דרשותיו המופלאות שהיו לשם דבר ומשכו אליהן המוני שומעים. היה מוסר בקביעות דרשות ב'זכרון משה', ופעמים רבות דרש גם בבית הכנסת 'החורבה' ובבתי כנסת רבים אחרים בירושלים. לשם דבר היתה דרשתו הקבועה שמסר בתשעה באב, ובשנותיו האחרונות היה מוסר אותה בקטמון, כשמאות רבות מתושבי ירושלים מצטופפים בחום הכבד למרות חולשתם מהצום הממושך.

• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.

• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.

 

tavlit1 שבת קודש | ט"ז באב

 

• "נחמו נחמו עמי, יאמל אלוקיכם. דברו על לב ירושלים… כי מלאה צבאה כי נרצה עוונה."

בשבת זו נפתחת סדרת ה'שבע דנחמתא', בהן מורעפים על ראשי עם קדוש טללי נוחם ועידוד, אחר שציון במר בכתה על שחרבה עירה ושמם מקדשה. יראי ה' וחושבי שמו זוכרים את החורבן בכל ימות השנה, אבל בימים אלו זה הזמן להתנחם ולהתעודד שכשם שהתקיימה נבואתו של ירמיה, כך תקוים בנו גם נבואתו זכריה: "עוד ישבו זקנים וזקנות… ילדים וילדות משחקים בחוצות ירושלים". במהרה בימינו אמן.

 

• בשנת תרמ"ה, נפטר סיר משה (ב"ר יוסף אליהו) מונטיפיורי ז"ל.

כונה גם 'השר מונטיפיורי', לאות שררה וגדולה, כמו גם בשל העובדה שזכה לתואר אצולה שהוענק לו על ידי ויקטוריה מלכת בריטניה, לנוכח פעילותו הציבורית והכספים הרבים שהעביר למטרות צדקה וחסד, מהן נהנו גם אזרחי בריטניה הלא יהודיים.

מונטיפיורי נולד בליוורנו שבאיטליה, וגדל בלונדון בירת אנגליה. הוא נכנס לעולם המסחר בגיל צעיר יחסית, והיה אחד מ-12 ה'ברוקרים' של הבורסה הבריטית. בין היתר היה שותף של משפחת רוטשילד בעסקי הביטוח ושלח את ידו גם באפיקי מסחר אחרים. עד שמלאו לו ארבעים שנה הפך מונטיפיורי לאחד העשירים הגדולים ביותר בממלכה הבריטית, וכהשגיע לגיל זה החליט לפרוש מעולם המסחר והעסקים, ולהקדיש את חייו לעזרה וסיוע לאחרים. מאז, במשך 61 שנים, אז שנפטר בגיל 101, לא הפסיק מונטיפיורי להקים ארגונים, לנהל עמותות גדולות, לבנות שכונות ויישובים בארץ ישראל ולדאוג לצרכי הקהילות היהודיות באירופה.

בין היתר הצליח להוציא מהסולטאן הטורקי מכתב בו קובע הסולטאן שיהודים אינם חשודים על שימוש בדם של ילדים נוכריים לאפיית המצות. נפגש פעמיים עם הצאר הרוסי בניסיון לבטל את גזירת הגירוש של יהודי מערב האמפריה הרוסית. הניסיון נכשל אך מונטיפיורי לא נואש וגם מספר שנים לאחר מכן הגיע לרוסיה ונפגש עם בכירי ממשל בניסיון לבטל את גזרת ה'חינוך מטעם' שניסו הרוסים לכפות על היהודים. גם ניסיונו זה נכשל ולבסוף לא יצאה הגזרה לפועל בשל מותו של הצאר. מוטיפיורי גם פעל למען יהודי מרוקו כשהשיג להם כתב הגנה ו'שוויון' זכויות, ובדרך דומה עזר גם ליהודי רומניה. וכל יתר מפעלותיו הנכבדים של השר היהודי הלא ההם כתובים על ספר דברי הימים למלכי בריטניה ויתר הממלכות שפעלו באותם ימים.

 

בראי ההלכה שבוע טוב תורה

אולי גם יעניין אותך

תישן טוב בלילה...
"שאלתי מה היא זוכרת מאמא שלה... היא הייתה בת תשע כשאמה נפטרה, וזה מה שהיא זכרה!"
צפו: הרב אייל אונגר שליט"א לפרשת ויחי
צפו: שיעורו של הרה"ג רבי ירחמיאל קראם זצ"ל
מדוע פשט הרבי את הגרביים ברחוב?
רבי זאב קם בכעס: "אין שום הצדקה שהנשיאיאחר לפגישה..." - טען בתוקף...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
אחרי מות

אני מעיד שהיהודי הזה השתנה מן הקצה אל הקצה, הוא וכל משפחתו. הוא אימץ אל לבו כל הלכה חדשה שלמד. גם אשתו והילדים נדבקו באווירה הזאת

אחראי 'דרשו' על ערי הדרום הרה"ג ר' ישעיהו יונגרייס, מספר על הפעילות הענפה והסיפוק העצום

סיכום הלכות שבועי

מהו 'ביטול רשות' המועיל במקום נתינת פת ל'עירוב חצרות'? מה פירוש הביטוי הכפול "כל העולם כולו"?

ובאיזה מקרה חובתו של אדם לנעול את ביתו למשך כל השבת מלבד לשעת כניסתו ויציאתו?

אחרי מות

כל עיני הבחורים הופנו לעבר המחזה החריג. בחור על כיסא גלגלים, עם גבס בולט, שלבוש בבגדי חול צבעוניים באמצע סעודת ליל שבת בישיבה מכובדת. תחושת הביזיון הייתה צורבת ועמוקה...

לפעמים האוצר נמצא מתחת לגשר הסמוך, ולפעמים הוא מונח על המדשאה הסמוכה להיכל הישיבה

אחרי מות

"השתמשנו בקרשים, קורות גדולות וסדינים שהיו בסביבה. אך כדי לסכך את הסוכה נאלצנו לתלוש צמחים ושיחים באופן ידני, ללא מספריים, מהם רבים מלאים בקוצים ודרדרים..."

מסירות נפשו של המחנך הנודע הגה"צ רבי משה טורק זצ"ל, ומסירות נפשם של הוריו למען צמיחתו הרוחנית

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר