דיני קדימה לברכה
* סדר הקדימה לברכה לשני מאכלים משבעת המינים, הוא על פי סדר הזכרתם בתורה: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". וכל הסמוך ל'ארץ' הראשונה, חשוב יותר מהסמוך ל'ארץ' השניה, אך הסמוך ל'ארץ' השניה, חשוב יותר מהרחוק מה'ארץ' הראשונה. ולפיכך, סדר חשיבותם הוא: חיטה, זית, שעורה, תמר, גפן, תאנה ורימון.
* גרגירי חיטה ושעורה שברכתם 'האדמה' – נחלקו הפוסקים אם הם נכללים בדין הקדימה הנ"ל וקודמים לפרי משבעת המינים שברכתו 'העץ'.
* פת שברכתהּ 'המוציא' קודמת לכל המאכלים. וברוב המקרים חובה להקדימהּ למאכלים אחרים מסיבה נוספת – שלא לגרום 'ברכה שאינה צריכה', שהרי כשאוכלם בסעודה הם נפטרים בברכות הפת.
* כל דיני הקדימה לברכה שעליהם למדנו עד כה, אינם אמורים באופן שחפץ לאכול רק מאכל אחד, או באופן שהמאכל הקודם לברכה טרם הובא לפניו.
* האוכל כמה מאכלים שברכתם שווה, ואחד מהם ראוי להקדמה על פי סדר דיני הקדימה, ובֵרך על האחֵר – אין הראוי להקדמה נפטר בברכת השני אלא אם התכוון במפורש לפוטרו.
* האורז, שברכתו 'מזונות', אך לא ניתן לעשות ממנו פת שברכתה 'המוציא', קודם לברכת 'העץ' והאדמה', ונחלקו הפוסקים אם הוא קודם גם לפירות משבעת המינים, או ליין.
* סיכום קדימת הברכות בקצרה: א. 'המוציא'. ב. 'מזונות'. ג. 'הגפן'. ה. 'העץ' משבעת המינים, לפי סדר ההזכרה בתורה. ו. 'האדמה' משבעת המינים. ז. 'העץ'. ח. 'האדמה'. ט. 'שהכל'.
* מאכל ומשקה שברכתם שווה – יש אומרים שניתן להקדים לברכה איזה מהם שירצה; ויש אומרים שצריך להקדים את המאכל לברכה, אלא אם כן המשקה חביב עליו יותר.
'עיקר וטפל' בברכות
* כמה מיני מאכל שאין ברכותיהם שוות המעורבים יחד, ואין בהם מחמשת מיני דגן, אך אחד מהם חשוב מכולם, והאחרים לא נועדו אלא כתוספת למין העיקרי, ולהכשרתו – הריהו נחשב לעיקר, ויברך עליו, והאחרים נפטרים בברכתו.
* מאכל הטפל למאכל אחר, דהיינו שאינו נאכל לשם מזון ושובע, או לשם הנאה ממנו, אלא כנספח המשלים ומכשיר אכילת מאכל אחר – הריהו נפטר בברכת המאכל העיקרי, ואין לברך עליו. אך אם מתערבת באכילתו כוונה גם לאכילת הטפל מצד עצמו – חובה לברך עליו כעל כל מאכל אחר.
* מאכל הטפל למאכל אחר, נפטר בברכת המאכל העיקרי ואין לברך עליו. אולם, אם אוכל את המאכל הטפל, או טועם ממנו, לפני אכילת המאכל העיקרי – צריך לברך עליו.
* האוכל 'קרקרים' ושאר מיני מזונות כיוצא בהם, עם גבינה, יוגורט, 'סלטים', או ממרח כלשהו – מברך רק על מיני המזונות.
* מילוי של עוגה נחשב כטפל לעוגה, ואין לברך עליו בנפרד; אולם, מילוי שיש לו חשיבות בפני עצמו, אשר לא אפאוהו יחד עם הבצק – יש לברך עליו בנפרד.