השבוע למדנו על: תנוחת הגוף ואבריו השונים בתפילת העמידה, כיוון התפילה, והעצות לעורר את הכוונה בתפילה
תנוחת הגוף ואבריו השונים בתפילת העמידה
- הנמצא בדרך במשך זמן התפילה, ואם יעצור מהליכתו לתפילה לא יוכל לכוון בתפילתו מחמת לחץ הזמן וכדומה - רשאי להתפלל תוך כדי הליכה, ואף אם כיוון ההליכה אינו בכיוון התפילה הראוי.
- הנמצא בטיסה או בנסיעה אשר תגיע לסיומה לאחר חצות הלילה, וטרם התפלל ערבית, ואינו יכול להתפלל בעמידה - יש שהורה שיתפלל בישיבה, ויש שהורה שיתפלל בהגיעו ליעדו.
- העומד ונשען על דבר מה במידה כזו שאם ינטל הַמִשְׁעָן יִפּוֹל - אינו נחשב כעומד לעניָנים המצריכים עמידה. ובתפילת העמידה אסור להשען כלל, ובשעת הדחק יש להקל.
- בעת תפילת העמידה, צריך האדם לְהִדָּמוֹת למלאכים, ולשם כך נוקטים גם בפעולה חיצונית של הִדָּמוּת למלאכים, והיא הצמדת הרגליים זו לזו בשווה.
- לפני תפילת העמידה ראוי להביט אל השמים כדי לעורר את הכוונה, וכן במהלכהּ - אם יש צורך בכך. אולם במשך התפילה עצמה צריך לכופף את הראש מעט ולהשפיל את המבט למטה.
- בשעת תפילת העמידה צריכה תנוחת הידים להיות כפי שנהוג להניחן בשעה שמבקשים דבר מה מהמלך. והיו מקומות שבהם נהגו להניח את הידים כנגד הלב לאות הכנעה.
- בשעת התפילה אסור להחזיק ביד חפץ קדוש, וכן חפץ העשוי להזיק או לגרום להפסד בנפילתו; ויש אומרים שאסור להחזיק בידו כל חפץ שהוא, למעט סידור.
- מי שהחל את תפילת העמידה ללא סידור, ובמהלכה נזקק לסידור, ואינו יכול לרמוז לאחֵר שיביא לו סידור - מותר לו לזוז ממקומו כדי ליטול סידור.
- בעת אמירת 'קדושה', שבפתיחתה אנו אומרים: "כשם שמקדישים אותו בשמי מרום", או: "כנועם שיח סוד שרפי קדש", עלינו להדָּמוֹת למלאכים, ולעמוד ברגלים צמודות זו לזו בשווה.
כיוון התפילה
- לפני תחילת תפילת העמידה, צריך המתפלל לדַמות במחשבתו כאילו הוא עומד בבית המקדש אשר בירושלים, לפני הכַּפּוֹרֶת אשר על הארון, בקודש הקדשים.
- מנהג ישראל מקדמת דנא להציב את ארון הקודש בקיר שלכיוונו מתפללים; וכינויו הרווחַ של קיר זה - 'מזרח', מקורו במדינות השוכנות ממערב לארץ ישראל, שבהן כיוון התפילה הוא מזרח.
- בגמרא נאמר כי התפילה לכיוון דרום היא סגולה לחכמה, ולצפון - סגולה לעשירות. יש מפרשים שיַפנה את גופו לכיוון התפילה הראוי ויטה את ראשו לדרום ולצפון, וכן יש לנהוג.
הכוונה בתפילה
- לפני תפילת העמידה צריך לשהות מעט כדי ליישב את הדעת ולעורר את הכוונה. וכן צריך לשהות מעט לאחר התפילה, כדי שלא יֵראה כאילו היא למעמסה עבורו.
- העצה העיקרית לכוונה בתפילה היא להתפלל מתוך הסידור, ולפחות את תפילת העמידה; ויש בכך תועלת גם לאמירת מילות התפילה בדקדוק ובשלֵמות.
- מנהג טוב לתת צדקה לפני התפילה, וכשאין לפניו עני או קופת צדקה - יפריש כסף לצדקה. ויש שנהגו לתת צדקה בעת אמירת המילים "ואתה מושל בכל" בפסוקי דזמרה.