הרה"ח ר' אהרן כהן
פחות מחודשיים לפני סיום הש"ס, ובעיקר לפני התחלת המחזור החדש בסדר 'הדף היומי'. התגובות הרבות שהולכות ומתגברות על השיחות עם עמלי התורה הזוכים ללמוד ולדעת את הש"ס, ובייחוד שאלות ההתעניינות לשמוע עוד פרטים על התכנית המיוחדת, לצד בקשות לקבל שיחות שהתפרסמו בעבר, כל אלו מראים שבעזרת ה' יתברך המגמה המבורכת של מימוש הרצון הבוער בקרב כל נפש יהודי 'לדעת ש"ס' הולך ומתרחב…
אם כי, חשוב להזכיר מה שרבים מהנבחנים חוזרים ומדגישים: כל אחד צריך להכיר את עצמו, מה מתאים וראוי עבורו. הדברים אכן אמורים בייחוד לגבי תכנית 'קניין ש"ס', שאף שהנבחנים מטעימים שזה לא בשמים, אך ברור שזה לא דבר של מה בכך. זה דבר הדורש הרבה עקביות והרבה הרבה השקעה ורצינות. כמו כן יש לציין, שחלק ניכר מאלו שיזכו בקרוב לעמוד בכור המבחן בכתב על כל הש"ס הם כאלו שכבר זכו במשך מחזור אחד ללמוד את כל הש"ס, ואף להיבחן בכל חודש על הלימוד, ואחר כך זכו והתקדמו לדעת את כל הש"ס כפשוטו.
השבוע פנינו לשיחה עם הרה"ג צוריאל פטרובר שליט"א מחשובי אברכי כולל 'אמרי יושר' בירושלים, שאגב, מיד בתחילת השיחה מגלה לנו שהוא למד משך כל השנים, כולל גם היום, בכולל המבוסס על לימוד הלכה בעיון, ורק במחזור הנוכחי זכה להתקדם ללמוד ולקנות שליטה נרחבת בים התלמוד בבלי.
- איך הכל התחיל? חוזרים אנו להתחלה.
"כאמור", מקדים הוא ואומר, "השקעתי והתייגעתי בלימוד בעיון, בשנות הישיבה בגמרא, ובהמשך בלימוד הלכה בעיון. לפני כשבע שנים, התחילו אז בלימוד מסכת נדה ב'דף היומי'. ואז משמים נפלה בלבי ההחלטה להצטרף ללימוד הדף היומי. לקראת תחילת המחזור הנוכחי בלימוד מסכת ברכות", ממשיך הוא ברגש בהיזכרו בתחילת דרכו, "זכיתי ושוחחתי עם הרה"ג ר' עזרא ישראלי שליט"א, מג"ש בדף היומי בעירנו פתח תקווה, והוא מניסיונו העשיר החכימני שאינו דומה לימוד רגיל ללימוד שיודעים שעומדים להיבחן עליו, ואז הצטרפתי למבחנים החודשיים".
- איך באמת מסבירים את ההבדל בין הלימוד שנבחנים ללימוד שלא נבחנים?
"שמים וארץ", נשמע הוא מחויך, כשהוא מסביר בבהירות: "ההבדל בהשקעה בלימוד בין מצב בו אתה יודע שתיבחן על הלימוד לבין לימוד בלי מבחן, אינו גדול מאוד, כמה אחוזים בודדים ממש, אך ההבדל בתוצאה גדול עד למאוד. בלימוד רגיל אתה מתייגע עד שאתה מבין את הלימוד, אך אחר כך אתה בולע את זה וממשיך. אך כשאתה משקיע עוד כמה דקות בודדות ואתה מסכם ומחדד את הלימוד, מה בדיוק היה פה, הרי כל הלימוד 'עולה ברמה' גם בהבנה, ובעיקר בזיכרון הלימוד.
"אני זוכר", מציין הרב פטרובר, "כשהרב ישראלי רצה לדרבן אותי להצטרף לנבחנים, הוא סיפר לי שהיו כבר מספר פעמים בהן הוא הוכיח למגידי שיעורים מנוסים בדף היומי, שעל אף שלכאורה הם שולטים בחומר ויודעים אותו על בוריו, בכל זאת אין להם את הידע המספיק לעמידה בהצלחה במבחני דרשו, והסיבה לכך היא כפי שאמרנו, שאינו דומה לימוד רגיל, ואפילו כשהוא ברמה גבוהה הנצרכת לשם מסירת שיעור, ללימוד לקראת מבחן, כשעושים מאמצים מיוחדים להכניס לראש את המידע באופן מסודר."
- אחר כך המשכת ל'קניין ש"ס'? מעוניינים אנו לשמוע את המשך הסיפור.
"האמת, זה היה ממש משמים. לא ידעתי אפילו על תכנית 'קניין ש"ס', נבחנתי כל חודש ונהניתי מידיעת הלימוד. אחר שלושה חודשים הבחנתי במודעה על המבחן על 120 דף. לרגע התלבטתי, אך ברוך ה' מיד קלטתי שזו ממש 'מתנה משמים'. כך הוספתי עוד חזרות, וניגשתי למבחן. בהמשך התוועדתי לתכנית המיוחדת שכאמור וכמפורסם נראה שאין עוד כזו תכנית או מסגרת שמצליחה להביא את האברך, כל אחד באשר הוא, למצב של שליטה וידיעת הש"ס".
- איך באמת מספיקים לחזור כל כך הרבה? עוברים אנו לשאלת השאלות.
"מי שמשקיע בזה בסדרי הלימוד זה בכלל לא כל כך קשה. אך כאמור, המשכתי בסדרי הלימוד בעיון כרגיל, ולמרות זאת בהחלט ראיתי שהדבר אפשרי". הוא מתחייך. "זה דורש אמנם עקביות, אך זה שווה", הוא מפטיר בסיפוק.
"בכל מקרה, אני אישית התחברתי לסדר לימוד שכזה: בכל יום בשעות הערב למדתי שני דפי גמרא כאשר ימי שישי ושבת מוקדשים לחזרה שבועית על החומר השבועי. אחר כך, בשבוע הרביעי של המבחן כבר הייתי אחר לימוד ה־30 דף, כשאז בכל יום הייתי חוזר על שישה דפי גמרא, ואחר כך ביום שישי ניגש למבחן.
"לקראת המבחן של ה־120 דף, זה לא כזה מסובך כפי שזה נראה. המבחן הוא על חומר של ארבעה חודשים – אז החומר של החודש הרי למדנו ממש עכשיו, וגם על ההספק של החודש הקודם, הרי כעת חזרנו ונבחנו, כך שבחודש המבחן על ה־120 הייתי מוסיף בקודש וחוזר כל יום על שלושה דפי גמרא מהחודשיים הראשונים.
"אציין", הוא מדגיש, "שבחזרות על הלימוד לא הייתי מספיק לעבור שוב על דברי רש"י בפנים, אך כיוון שכבר שלטתי והבנתי את הסוגיא היה די לי בחזרה על הגמרא לבדה, עם הצצה מפעם לפעם במקומות בהם רש"י מוסיף על הפשט ויש בהם חידוש בפני עצמו".
- ואיך חזרת על אלפי דפי הגמרא לפני המבחנים הגדולים?
"בהתחלה", הוא משתף בהתלהבות, "המבחנים עוד היו במספרים היחסית קטנים, 210, 390 דפי גמרא, כששני המבחנים הראשונים היו כ'מבחני כניסה' על מנת לזכות להיות מהנבחרים המתקבלים להיות חברים במסגרת 'קניין ש"ס' עם קבלת המלגות המלאות, כך שהיה לי דרבון מיוחד להצליח כמה שיותר, והשקעתי הרבה הרבה בחזרות על הדפים.
"בהמשך התחלתי לקלוט את גודל המשימה אליה נכנסתי, מספר הדפים במבחנים המסכמים החצי־שנתיים עלו וטיפסו, כשמטבע הדברים, כשבסדרי הכולל המשכתי ללמוד ולהשקיע בלימוד ההלכה בעיון ושעות הערב היו מלאות ועמוסות בהתקדמות בלימוד 'הדף היומי' לצד חזרות חודשיות ולמבחן המסכם של ה־120 דף, הרי שעם כל רצוני לא הצלחתי בתוך ה'זמן' לחזור ולהתכונן למבחנים הגדולים. וכך חודשי תשרי וניסן בהם אין סדרי לימודים בכולל נעשו מוקדשים רובם ככולם לחזרות של כ־30-40 דפים ליום, כהכנה למבחן הגדול המתקיים בדרך כלל יום־יומיים לפני תחילת הזמן החדש".
- כיום, במבט לאחור, איך אתה מתמצת את הרווח הגדול מההצטרפות ל'קניין ש"ס'?
"הרווח הגדול, ללא ספק", הוא משיב מחויך, "הוא רכישת השליטה והידיעות בכל מרחבי התולדות. בכל כמה ימים אני מוצא את עצמי מופתע בלימוד 'הדף היומי' למול התגליות המעניינות הנמצאות בין דפי הש"ס. בהחלט", מטעים הוא בענוות חן, "אני צריך עדיין לחזור ולשוב ולחזור. הרי אינן דומות המסכתות שבתחילת הש"ס, עליהן כבר נבחנו כחמש־עשרה פעמים, למסכתות האחרונות שהספקנו להיבחן עליהן רק שתי פעמים. אך ישנן שתי מעלות שמצדי הינן יסוד היסודות:
הראשונה, בפעם הראשונה בחיי זכיתי להרגיש באמת לאמתה את טעמו הערב של 'עול תורה' כפשוטו. כל לומד ומתעמק בלימוד יש לו עול תורה, אבל 'עול אישי' שיהיה מה שיהיה, אתה חייב היום להספיק ללמוד ולהבין כך וכך דפי גמרא, זה משהו שרק בזכות כניסתי למסגרת זכיתי לקבל ולהרגיש.
"השנייה, שאינה פחותה בחשיבותה, היא, פעם הייתי זקוק לחפש מקורות לכל סברא, להסתמך על מראי מקומות וציונים הפזורים בספרי הראשונים והאחרונים, והיום ברוך השם אני יכול כבר למצוא ראיות חדשות בעצמי, ולהוסיף ציונים ומקורות שלא הובאו עדיין. אם בעבר כשלמדתי והראשונים או האחרונים הזכירו במילים קצרות גמרות וראיות, הייתי צריך לטרוח הרבה ללמוד את מקורותיהם, אך עתה אני כבר מכיר ויודע על מה הם מדברים…
- מה תענה לחבר או מכר שיתעניין אצלך על ההצטרפות לתכניות הלימודים והמבחנים?
"פשוט וברור", נשמע הוא בהיר בדעתו, "בנוסף למה שכבר אמרתי, עצם ההצטרפות ל'קניין ש"ס' נותן לך תוספת תמריץ ומדרבן, כשכל הזמן אתה נמצא בתוך סדרי שינון וחזרות הגורמים לך להיות קצת מתמיד… כשאחר כך עם הזמן החברים והמכרים מבחינים ויודעים שאתה חבר ב'קניין ש"ס' וחלקם מעוניינים לקיים אתך את דברי הגמרא ש'אל ישאל לך אדם אל תגמגם…' דבר המזכה אותך ב'מחייב' להמשיך. בנוסף, בשנים האחרונות נהייתי בעיר כמקור בעל־סמכא בכל הנוגע לתכניות הלימוד של 'דרשו', כשמפעם לפעם באים ומתעניינים אצלי, כך שאני כבר חייב להמשיך ולהצליח", מציין הוא בסיפוק מאושר.
"אם כי, ממהר הוא להדגיש, "מה שאני מציע לחברים, ומקווה שאצליח באמת לעשות בעצמי במחזור הבא, הוא: לחזור יותר מסודר", כשהוא מסביר את עצמו: "כשהמבחנים מסתכמים בסך אלף ואפילו קצת יותר דפי גמרא, הצלחתי לחזור לפני כל מבחן על כל החומר, אך בהמשך הייתי חוזר על החלקים שהיה נראה לי שהם אלו שדורשים רענון וחזרה. כיום, אני חושב שעדיף כמו שציינו כמה מחברי במהלך השיחות – להכין תכנית מראש על אלו מסכתות חוזרים בחצי השנה הזו ואלו בחצי השנה האחרת (שהרי המבחנים הגדולים מתקיימים פעם בחצי שנה), כך שלפחות פעם בשנה נצליח לחזור על כל החומר באופן מסודר".
- לסיום, מה תרצה לציין או להוסיף?
"את העיקר כמעט שכחנו", נזכר הוא מיד. "עם כל הכבוד ליגיעה העצומה של חברי 'קניין ש"ס' שבהחלט לא מרגישים 'בין הזמנים' בתשרי וניסן (חוץ מ'יום אחד' לפני תחילת סדרי הלימודים…), כשאף על 'ביקורים משפחתיים' וכדומה מוותרים מחמת ה'עול תורה', שהרי כל העת יש להתקדם ולחזור; אך מכל מקום, ללא ספק", ממשיך הוא ברגש, "ההכרת הטוב וההערכה שגורה לנשים החשובות, שלצד עמידתן לימין בעליהן במשך כל השנה כרגיל בשעות הלימוד בסדרים ובערב, הרי אף בתקופות עמוסות שבשנה – כמו ערבי פסחים וכדומה – ויתרו מרצון ומסרו נפשן למען יוכלו בעליהן להמשיך בדרך ליעד הגדול והנכסף לזכות לדעת את כל הש"ס. אשריהן ואשרי חלקן".
- לא נשאר לנו אלא לשוב ולהזכיר: מומלץ מאוד לנצל את ההזדמנות ולהצטרף כבר 'היום' ללימוד, ולהתרגל ללימוד הקבוע לצד ההתנסות האישית בסדרי השינון והחזרה, כך שב'יום ההתחלה' הקרב ובא כבר תהיו קצת מתורגלים, בדרך להצלחה…
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]
1/257