שאלה: מפעם לפעם במקומות ציבוריים הומי אדם, נלקחים חפצינו בטעות על ידי אחרים. מתי מותר להשתמש בחפציו של אחר, אם בכלל.
תשובה: בבבא בתרא דף מו. נאמר: "נתחלפו לו כלים בבית האבל או בבית המשתה, הרי זה לא ישתמש בהן עד שיבוא הלה ויטול את שלו", וכן נפסק בשולחן ערוך חו"מ סי' קל"ו ס"ב.
הדבר נוגע מאד למעשה, בכובעים שמתחלפים בבית המדרש, וכשמתכוננים להתפלל – מגלה אחד לפתע שכובעו נלקח, ורואה כובע דומה לשלו, ומסתבר שבעליו טעה והשתמש בכובעו – האם מותר לו ללבוש את הכובע הנמצא כדי שיוכל להתפלל?
וכן מצוי מצב של החלפת מטריות במקומות ציבוריים, ויש לדון האם יש היתר להשתמש במטריה שנשארה אחר שהציבור הלך, ומשער שהחליפו אותה במטרייתו.
הערוך השולחן סי' קל"ו, אחר שביאר הדין ד'אסור להשתמש בכליו שנתחלפו', כתב וז"ל: המנהג במקומות הגדולים, מקום שרבים מתאספים שם ומניחים המנעלים העליונים (ערדליים) בפרוזדור, וכשיוצאים יתחלפו זה בזה, אין מקפידים בדבר, ומשתמש אחד בשל חברו עד שיתראו פנים ומחליפים את עצמם, ואין בזה חשש גזילה, שכך נהגו, עכ"ל.
הנה מבואר דאף דמדינא דגמרא אסור להשתמש בכליו שנתחלפו, אבל כבר נהגו שאין מקפידים להשתמש בנעליים העליונים וכל אחד מוותר על זכותו, ונותן רשות להשתמש בשלו אם יתחלף לו, שגם הוא מעוניין שאחרים יסכימו לו כאשר יטעה.
הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל ב"אגרות משה" (כרך ט' או"ח סי' ט' אות ז'), כתב במי שלקח בטעות בבית הכנסת מעיל שאינו שלו ומנעלים עליונים שאינם שלו, וחזר לבית הכנסת ולא מצא את שלו, אם מותר להשתמש בזה, וכתב שמדינא דגמרא מפורש לאסור בזה, אכן הערוך השולחן מתיר מטעם שכך המנהג, אבל זה רק בסתם שתולים שהטעות היתה בחילוף, אבל אם נתברר של מי שייך המעיל שבידו, והבעלים ההוא לא לקח כלום – בודאי צריך לשלם לו על השימוש.
וסיים, שכיון שמנהג זה לא הוזכר רק בערוך השולחן ולא בשאר פוסקים, לכן טוב להנהיג בכל מקום ולתלות מודעה במקום בולט, שכל אחד מרשה להשתמש בחפציו באם יוחלפו ואז ינצלו מעוון גזל.