סיפר הרב א"ג שליט"א: כשנולד בני בשעטו"מ, היה נידון האם לעשות ברית בשעה 10:00 בבוקר, וזאת כיון שמשפחתי גרה רובה בירושלים, ובאותו יום היתה קריאת התורה וכו', והיתה טרחה גדולה מאוד לעשות את הברית מוקדם יותר, ב-9:00. ומאידך, אם נעשה ב-10:00, האברכים בכולל יגיעו לסדר מאוחר, או בצהרים, וכן אני מפסיד את מעלת הזריזין.
נכנסתי למרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ואמרתי, שאף שפורסם בשמו כמה פעמים שר"מ בישיבה לא יעשה ברית בבוקר, כיון שהוא צריך למסור שיעור וזה גורם ביטול תורה, לכאורה יש לחלק, שר"מ מחוייב להעמיד את עצמו כמוסר שיעור, אך אני אין לי שום חיוב בזה.
שאל אותי רבינו אם אני אברך מקובל בציבור, ויש חשש שיבואו אברכים לברית. אמרתי לו שאני מוכר בחברה… אך חזרתי שוב על החילוק הנ"ל. תפס רבינו את ידי ואמר לי במנגינה: "ביטול תורה! אצלי ביטול תורה זה העוון הכי חמור שיש, והוא דוחה את כל העניינים שבתורה!" (והוא אמר את זה במנגינה שהסבירה לי היטב שאין בכלל שום שאלה, ואצלי החיסרון שאין לי הערכה לתורה…).
אמרתי לו, שאתלה מודעה בכולל שאף אחד לא יבוא. והוא שאל אותי האם הכולל שלי כ"כ ממושמע… אמרתי לו: אבל כך אני מסיר את האחריות מעצמי! ענה לי שוב: "אצלי ביטול תורה הכי חמור, וכל מה שגורם לזה – בין באונס בין ברצון – הוא גורם לעבירה הכי חמורה! וסוף כל סוף אתה גורם לביטול תורה!"
בסוף החלטתי לעשות כמין פשרה, לעשות ברית ב-9:30 ולא לתלות מודעה בכולל כלל. מרן הגרח"ק שליט"א היה אמור להיות הסנדק בברית, וזו השעה שקבעתי איתו.
והנה, לאחר מכן כשהתקשרתי להודיע היכן הברית, אמרו לי: "תשתדלו לדייק ולהיות מוכנים כבר ב-9:00". אמרתי: חלה כאן טעות, קבענו ל-9:30!". אך הוא משום-מה כתב 9:00 ממש בטעות, ואמרו לי שבחיים לא ארעה לו כזו טעות…
בסופו של דבר הברית הייתה ב-9:05, והאברכים הגיעו לכולל ב-9:20… ללמדך כי רצון יראיו יעשה, ולא יועילו כל התחבולות…
(כאיל תערוג תזריע תשע"ו)