"עצרתי את מרוצתי כדי לבדוק היכן אני נמצא, ומה אני מגלה? – שתי רגלי עמדו בסנטימטר האחרון שלפני המדרון!"
"ואם על תודה יקריבנו" (ויקרא ז', י"ב)
סיפר הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל על מעשה מופלא שאירע לו בהיותו בחור צעיר: "הייתי צריך להגיע לדירתו של קרוב משפחה באחת מסימטאותיה של ירושלים. רצתי לשם ללא הפוגה. באותה שעה היתה הפסקת חשמל באזור, ועלטה כבדה כיסתה את כל הסימטאות.
"לפתע נזכרתי" – ממשיך רבי שלמה לספר – "כי לפני הדירה ההיא יש מורד מסוכן מאוד ובו עשרות מדרגות עשויות חידודיו-חידודין, וסיכוייו של מי שמחליק במדרון, להישאר בחיים, אינם גדולים. עצרתי את מרוצתי כדי לבדוק היכן אני נמצא, ומה אני מגלה? – שתי רגלי עמדו בסנטימטר האחרון שלפני המדרון! אם הייתי ממשיך במרוצתי עוד שניה, מי יודע מה היה עולה בגורלי. נס גלוי!
"למחרת בבוקר הוצרכתי להגיע אל ה'חזון איש' בבני ברק להציג בפניו כמה שאלות. זכיתי להיכנס לביתו והוא קיבלני במאור פנים. לאחר שסיימתי את שאלותיי וקיבלתי עליהן תשובות ברורות, סיפרתי לו על הנס הגלוי שהתרחש לי אמש, והוספתי לשאול את השאלה הבאה:
"לאחר שקרה לי נס כה גדול, הייתי בטוח שהבוקר אקום ממיטתי כאדם אחר לחלוטין, ולבי ירנן בשבח והודאה להשי"ת על שהצילני ממות לחיים, אך הנה, התעוררתי ואני כאחד האדם, ללא שינוי וללא הרגשים מיוחדים. כיצד אפשר להסביר זאת?
"השיב החזו"א וגילה לי יסוד גדול בעבודת ה': 'יש יצר הרע מיוחד הקרוי 'יצר הרע שלאחר נס גלוי'… תפקידו הוא להחליש אצל האדם את כל ההרגשים העשויים להתעורר בקרבו של אדם לאחר שהקב"ה עושה עמו נס כזה'"…
('איש לרעהו' מתוך 'טובך יביעו')