השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד יתכן שלוקחים פת מבני החצר שלא מדעתם? • עירוב שנעשה למשך כל השנה ונתווספו דיירים חדשים, האם צריך לערב שוב עבורם? • ומה הטעם שאחד יכול לערב עבור בני החצר שלא מדעתם? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ח סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
ערבו עירובי חצירות לכל בני החצר, ולפני שנכנסה השבת, העירוב התקלקל, ואחד מבני החצר רוצה לעשות עירוב חדש, אם הוא מערב מהמין הראשון שעשו ממנו את העירוב, והמין הזה היה פת חיטים, ואוסף מכולם מין חיטים, א"צ לשאול אותם רשות, אלא יכול ליטול מכולם פת ללא רשותם, ולעשות מזה עירוב, ומבאר המ"ב, שמעמידים את הדבר על החזקה, שוודאי שכולם רוצים ממין זה כמו שרצו בהתחלה, אבל אם בא לערב ממין אחר, אם העירוב הראשון כלה לגמרי, ורוצה לערב ממין אחר, אינו יכול לקחת מכולם פת ממין אחר בלי להודיע להם, אבל אם הוא לוקח פת משלו, גם אם היא פת ממין אחר, יכול לזכות עבור כולם לעירוב, ואם נשאר מהמין הראשון, אבל לא נשאר מזה שיעור, וצריך להוסיף, יכול לקחת משלהם ואפילו ממין אחר, כיוון שוודאי שירצו להשלים את העירוב.
עשו עירובי חצירות למשך שנה שלימה, ובמשך השבתות נתווספו דיירים חדשים, צריך לערב עבורם מחדש עירובי חצירות, כיוון שהם לא היו בעירוב הראשון, ומוסיף השו"ע, שאחד מבני החצר יכול לערב שלא מדעת שאר בני החצר, כיוון שזכין לאדם שלא בפניו, וזה הכל כאשר הם בוודאי רוצים לערב עם החצר, אבל בית שיש לו שני פתחים, אחד לחצר הזאת, ואחד לחצר השנייה, א"א לערב שלא מדעת אותם דיירי הבית, שמא הם רוצים לערב עם זו ולא עם זו, וממילא, כיוון שנתווספו דיירים חדשים וצריך להוסיף עבורם בעירוב כדי לחבר אותם עם העירובי חצירות, אפשר שלא מדעתם, אבל רק אם ביתם פתוח רק לחצר הזאת, אבל אם הבית פתוח גם לחצר אחרת, א"א לערב עליהם שלא מדעתם, שמא הם רוצים להשתתף עם חצר זו ולא עם האחרת, ומביא המ"ב, שכך היא דעת השו"ע, אבל יש שחולקים וסוברים, שכאשר מערב אדם עם פת שלו על בני החצר, יכול לערב בכל גווני וגם כאשר הבית פתוח לחצר אחרת ואולי הוא לא רוצה לערב איתנו , כיוון שאדם שמערב משלו, הוא מזכה לכולם.
יש שסוברים, שבשלא מדעת אפשר לערב גם משלהם בזמן שפתוח לחצר אחת, וי"א שלא, אלא בשלא מדעת יכול לערב רק משלו על של אחרים, ויש שסוברים, שכאשר מערב משלו, יכול לערב גם כאשר הבית פתוח לחצר אחרת ואולי הוא לא רוצה לערב עמהם.