"כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת" (במדבר כ"ז, ג')
מסופר על אחד מגדולי המדענים שבדורות הקודמים, שהיה מאמין בה' ובבריאת העולם, וכדי להוכיח זאת לחבריו בנה דגם של מערכת השמש והכוכבים, באופן שבו מסתובבים בשמים.
כשבא לבקרו אחד מחבריו, הוא התפעל מהדגם, ושאל מי בנה זאת? ענה לו, "איני יודע, היום בבוקר, כשנכנסתי לחדר, זה היה פה וכנראה שנעשה מעצמו…" לנוכח מבטי התמיהה שנבטו מפניו של החבר אמר המדען המאמין: "אם דגם זעיר כזה לא נעשה לבד, איך יעלה על הדעת לומר שכל מערכת הכוכבים נעשו מעצמם?!"
"והארץ נתן לבני אדם", ניתן להתבונן ולראות בכל יצור חי כאן בארץ עד כמה הוא מתוחכם, וממנו לראות את הבורא יתברך. וכידוע כשחזר הקוסמונאוט הרוסי הראשון מהחלל, שאלו אותו הרוסים בלגלוג: "האם מצאת שם את אלוקים?" ענה: "לא, אפילו שם הוא לא נמצא", עפרא לפומיה. הגיב על זה רבי יעקב נימן זצ"ל: "אם פה בארץ לא ראה את האלוקים, כנראה שהוא עיוור, ומה הפלא שגם בשמים הוא לא ראה אותו?"…
סיפר רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, שלמרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א נכנס יהודי וסיפר שאביו, שנפטר לפני זמן, מופיע אצלו בחלום כשהוא בוכה ואומר שרע לו בעולם העליון. הבן בא לשאול את הרב מה עליו לעשות במקרה הזה? ענה לו הרב מה שענה, ולאחר מכן פנה לאחד מהנוכחים ואמר: "מדוע שלח ה' את המקרה הזה אלי? מה רצה להראות לי בזה? ה' שלח לי מסר: שלהיות שנורר, קבצן, זה דבר מבוזה מאוד, אך להיות "שנורר" אצל הבן- זה שיא הביזוי! ה' שלח אותו אלי לומר לי: אהרון, אהרון, אתה עומד להיות שנורר אצל הילדים שלך! אתה תבוא לבקש שיאמרו עליך קדיש, שילמדו משניות לעילוי נשמתך! אבל אתה עוד חי ואתה יכול להיות גביר! כל זמן שאתה חי אתה יכול לעשות מצוות!!"
לשר התורה, הרב מטשיבין זצ"ל, היה שמש שהיה נכנע לפניו ומסור אליו בכל ליבו, ושמו רבי מרדכי. פעם אחת כשהלביש את המעיל לרבו, הוא התחיל להכניס את הידיים לתוך השרוולים, ולפתע הרב נרתע לאחוריו תוך שהוא מבליע אנקת כאב. מיד הרים השמש את המעיל, כי חשב שעשה זאת לא מספיק בעדינות, וניסה שוב להלביש את הרב, ושוב נאנח הרב: "אוי!" הבין השמש שיש דברים בגו, הוריד את המעיל, משש אותו מכל צדדיו, עד שגילה מחט תחובה בו בצדו. התברר שהוא דקר את הרב פעמיים. ספק השמש את כפיו בבהלה ואמר לעצמו: "אני מהגהינום כבר לא אצא…" אמר לו הרב מטשיבין: "בעזרת ה', אם יהיו לך בעיות אני אעזור לך לצאת משם…"
חלפו עברו עשרים שנה, והרב מטשיבין שוכב על ערש דווי. הוא קורא לשמש ואומר לו: "תראה שלא תהיה לי עבודה קשה מידי". "כן ודאי", אמר השמש בהכנעה, "אבל מה אני יכול לעזור לכבוד הרב?". "אתה זוכר שפעם הבטחתי לך משהו בנוגע לגיהינום? אני מתכון לקיים את הבטחתי, רק תשתדל שזה לא יהיה קשה מדי"…
(מתוך הגדה של פסח- 'ומתוק האור')