מספר המגיד מישרים הרה"ג ר' ישראל מאיר שושן שליט"א מבני ברק: בשבת קודש פרשת אחרי קדושים, בשעה שתים עשרה בערך, דפק אצלי אברך בשם הרה"ח ר' צבי שידרוביצקי שליט"א, שגר מספר בניינים לידי ברחוב החיד"א. הוא הגיע כדי לדבר אתי על נושא מסוים, ותוך כדי שיחה אמר לי: "היום עשינו הכנסת ספר תורה"…
מאי משמע? שאלתי. הרי בתי הכנסת סגורים עכשיו, המניינים נערכים בחצרות. מי מכניס ספרי תורה בימים אלו?
הסביר לי ר' צבי: "את הספר תורה של המניין שלנו לקחתי מישיבה. זהו ספר תורה שמשמש תמיד כספר תורה שני. הוא זה שקוראים בו את ארבע הפרשיות, את הקריאה של שבת ראש חודש וכדומה. אם לא הקורונה, לא היו פותחים אותו באחת מהפרשות הסדירות – תזריע מצורע. במניין הקטן עתה הוא משמש, כמובן, כספר תורה רגיל, ואנו קוראים בו את פרשיות השבוע.
"והנה בשבוע שעבר, פרשת תזריע מצורע, ביקש הבעל קורא לקרוא את המילים 'שער שחֹר', אך גילה להפתעתו כי המילה 'שחר' אינה מופיעה! אם כך, זהו ספר תורה פסול. מיד גללו את הספר, הניחוהו בצד ולקחו ספר תורה ממניין בחצר אחרת. במוצאי שבת לקחתי את הספר תורה למגיה. הוא סרק את כולו במחשב וגילה שלוש טעויות נוספות. הוא גם תיקן אותן ודרש תשלום: שמונה מאות שקלים.
"חשבתי שאולי אמצא את התורם של הספר תורה או את היורשים שלו כדי לבקש מהם את הכסף, אבל אז התבוננתי ברקמה שעל מעיל הספר תורה, וגיליתי את השם 'אברהם זושא סטאר'. התברר לי שהוא נפטר ערירי ואין לו יורשים. עכשיו, בשבת, קראו בספר התורה הזה לראשונה אחרי התיקון", סיים ר' צבי את דבריו.
מה אתה אומר? השתוממתי, לבן שלי קוראים אברהם זושא על שמו…
ר' צבי התבונן בי כאינו מבין. "מה לך ולו?"
ואני הסברתי: ר' אברהם זושא סטאר ז"ל עבר את אימי השואה, הוא התגלגל במחנות, וכאשר ניצל גילה שאיבד במלחמה את כל משפחתו, עלה לארץ אוד מוצל מאש, וכאן התחתן פעם שניה עם מרת לאה ע"ה. הוא גר ברחוב יחזקאל, מול בית הכנסת של הרב הגאון ר' יעקב לנדא זצ"ל, והרבה לתרום לו. הוא נפטר בכ"ד אדר שנת תשנ"ג, ואשתו, מרת לאה, ביקשה מגיסתי שגרה בסמוך אליה לקרוא לבן על שם בעלה.
אולם גיסתי השיבה שהיא לא יכולה לתת את השם, מאחר ובעלה – אחי שיחי', קרוי גם אברהם, אבל היא תנסה לבקש מיהודי טוב לתת את השם. אחי ר' אברהם ישעי' התקשר אלי וסיפר לי על שכנו המנוח ועל בקשתה של האלמנה. "יש לך כבר שני ילדים, ויהיו לך עוד בעז"ה. מה דעתך לקרוא לבן שיוולד לך בשם 'אברהם זושא'? זה חסד עצום, והיא גם רוצה להכיר טובה על כך".
הלכתי לאחד מגדולי הדור זצוק"ל ושאלתיו אם להיענות להצעה. הרב שאל אם ר' אברהם זושא היה יהודי ירא שמים, ועניתי שכן. נענה הרב ואמר: "למה לא? גם חסד עם הנפטר, גם לשמח את האלמנה, ואם היא תכיר לך טובה, זה גם כן דבר טוב עבורך".
הודעתי לאלמנה שאני מקבל על עצמי לתת לבני שם אחר בעלה ז"ל. זמן לא רב אחר כך נולדה לי בת. הבא בתור היה בן. אבי ז"ל נפטר זמן מה קודם לכן, ואני נקרעתי בין הרצון לתת שם אחר אבי ז"ל לבין ההבטחה שהבטחתי. הלכתי לאחד מגדולי הדור שליט"א, והוא ענה: "קודם כל לקיים את ההבטחה. בעזרת ה' יהיה לך עוד בן ותקרא לו על שם אביך". וכך היה. קראתי לבני 'אברהם זושא', ולבן שנולד אחריו קראתי 'משה יקותיאל' כשם אבי זכרונו לברכה.
וראה זה פלא: בשבוע שעבר, במוצאי שבת תזריע מצורע, סגרנו שידוך – בני אברהם זושא התארס!
אתה מבין מה קורה כאן? שני הזכרונות היחידים שנשארו אחר הרב אברהם זושא סטאר זכרונו לברכה – ספר התורה שתרם ובני שנקרא על שמו – נושעו באותו לילה! ספר התורה בא על תיקונו לאחר שלושים שנה! ובני מצא את זיווגו…
[נא ללמוד משניות לעילוי נשמתם: הרב אברהם זושא בן ר' יהושע ז"ל, נפ' כ"ה אדר תשנ"ג, וזוג' מרת לאה ע"ה בת ר' יום טוב ליפמאן ז"ל, נפ' כ"ב שבט תשנ"ד].
(גיליון 'השגחה פרטית')