השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כמה רשויות יש מן התורה? • מה ההגדרה של 'מקום פטור'? • רה"ר ורה"י שביניהם מקום פטור, האם מותר להעביר בין הרשויות דרך המקום פטור? ומה הנפק"מ בכך שכרמלית מוגדרת כרה"ר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ו סעיף א' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מן התורה קיימים ב' רשויות בלבד, רה"י ורה"ר, ואסור בשבת להוציא מרשות לרשות, ואדם שעוקר חפץ ברה"י, והולך איתו ומניח אותו ברה"י, או שהוא עומד ברשות אחת, ועוקר חפץ, וזורק אותו לרשות אחרת והחפץ נח שם, וכן אם מושיט חפץ לרשות אחרת ומניח אותו שם, חייב, ורק ברה"י ורה"ר, אבל מדרבנן, חז"ל נתנו לכרמלית דין של רשות, ואסור להוציא ממנה אל רה"י ורה"ר, ומרה"ר ומרה"י אל כרמלית.
מקום פטור, דהיינו, מקום שאין בשטחו ד' על ד' טפחים, אע"פ שהוא מוקף במחיצות, וכן מקום שהוא למעלה מי' ברה"ר, אינו מוגדר כרשות לא מדאורייתא ולא מדרבנן, ומותר לעקור חפצים ממקום פטור, ולהניח אותם ברשות אחרת, וכן להפך, אבל אם יש שתי רשויות, רה"ר ורה"י, ובאמצע יש מקום פטור, אסור לעקור חפץ מרשות אחת, ולהעביר אותה דרך המקום פטור, ולהניח אותה ברשות אחרת, כיוון שנעשה כאן עקירה והנחה, ואומר המ"ב, שאם באמצע החפץ נח במקום פטור, אין חיוב מדאורייתא, ומדרבנן גזרו.
עמוד שאין בשטחו ד' על ד', והעמוד עומד בין רה"ר לרה"י, אסור לאדם לעמוד על העמוד, ולקחת חפץ מרה"ר שבצדו האחד, ולהניח אותו ברה"י שמצדו השני, ואיסור זה הוא רק מדרבנן.
אדם העומד על מקום פטור, ומצדו האחד יש רשות דאורייתא, כגון רה"ר או רה"י, ומצדו השני יש כרמלית שהיא רשות דרבנן, האם מותר לו לעקור מרה"י או מרה"ר ולהניח בכרמלית, או לעקור מכרמלית ולהניח ברה"ר או ברה"י? יש אוסרים, כיוון שלכרמלית יש דין מדרבנן כמו לרשויות מדאורייתא, ויש מתירים, כיוון שחז"ל לא גזרו עד כדי כך.
חז"ל קבעו, שכרמלית מוגדרת כרה"ר, ונ"מ, שכשם שברה"ר אסור להוליך חפץ ד' אמות, כך בכרמלית אסור לעקור חפץ ולהעביר אותו ד' אמות, נמצא א"כ, שכרמלית שווה לרה"ר בשני דברים: א. אסור להעביר חפץ מכרמלית לרה"י וכן לרה"ר. ב. אסור להעביר חפץ ד' אמות בכרמלית.
קרפף, דהיינו, שטח גדור ומוקף במחיצות, ומיועד לגינות ופרדסים, מן התורה הוא רה"י גמור, אבל חז"ל גזרו על שטח כזה המוקף במחיצות והוא שטח גדול בשיעור של שבעים אמה וד' טפחים על שבעים אמה וד' טפחים בריבוע, ואינו מיוחד לתשמישי דירה, שיהיה עליו דין של כרמלית, כיוון שחששו שיחליפו אותו ברה"ר (ובבה"ל דן, עד כמה הגודל של המקום יהיה רה"י כאשר הוא מוקף במחיצות? ומביא בזה כמה שיטות, יש מי שאומר, שכאשר המקום גדול כ"כ באופן שאין משמעות למחיצות, וכגון כשמקיף מדינה שלימה, לא יועיל, שהרי אם לא רואים את המחיצות, יש מי שאומר שזה לא נחשב למקום המוקף מחיצות מדאורייתא) והחידוש בזה הוא, שמותר להוציא מאותו מקום לכרמלית אחרת, ואע"פ שמדאורייתא זה רה"י, בכ"ז חז"ל חששו, שאם יהיה אסור להוציא מקרפף לכרמלית, יטעו בני אדם לומר שזה רה"י, וכדי לחזק את הגזירה שקרפף הוא כרמלית, התירו חז"ל להוציא מקרפף לכרמלית אחרת.