באיזה עניין קשור פורים לפסח? • מדוע השוכח יעלה ויבוא בתפילה בחול המועד חוזר, ואילו כששכח בברכת המזון אינו חוזר? • כיצד סדר קריאות התורה במשך חג הפסח? • ומתי משתנה סדר הקריאות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"צ סעיפים א' – ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, ביו"ט שני של פסח בחו"ל, קוראים את פרשת 'שור או כשב', וטעם הדבר מבאר המ"ב, כיוון שמדובר שם מענייני כל המועדים וגם מפסח, וקורא עד סוף העניין, דהיינו, עד 'וידבר משה את מועדי ה', ומביא המ"ב, כתבו הספרים, שטוב לעשות ביום ב' בסעודה איזה דבר לזכר סעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן.
מפטיר קורא כמו ביום הראשון, וביום הראשון קוראים בפרשת פנחס, ומפטיר בנביא מלכים בפסח דיאשיהו, מ'וישלח המלך', עד 'ואחאב לא קם כמוהו'.
יום ג' שהוא חול המועד, בערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו, ומוסיף 'יעלה ויבוא' בשמונה עשרה בעבודה, ואדם ששכח ולא אמר יעלה ויבוא בחול המועד, מחזירים אותו, וכן מזכירו בברכת המזון, ואם לא אמרו, אין מחזירים אותו, והחילוק בין שמונה עשרה לבין ברכת המזון הוא, כיוון שאינו חייב לאכול פת בחול המועד, אלא יכול לאכול דברים אחרים, כגון בשר ופירות, ולכן בברכת המזון אין מחזירים אותו, אבל בתפילה, הרי לא שייך שלא יתפלל, וכיוון שלא התפלל כראוי, יחזור, דהיינו, אם נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש, ואם נזכר עד שלא סיים תפילתו, חוזר ל'רצה'.
מוסף של חול המועד, הוא כמו מוסף של יו"ט, אלא כשמגיע לאמירת 'על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור', אומר, 'והקרבתם עולה', עד 'ושני תמידין כהלכתן', דהיינו, שלא יאמר כמו שאמר ביו"ט 'ובחודש הראשון', כיוון שזה כבר עבר, כלומר, בחול המועד מתפלל מוסף כמו ביו"ט, אלא שהקרבנות חלוקים.
ביו"ט אומר, 'את יום טוב מקרא קודש הזה', ובחול המועד אומר, 'את יום מקרא קודש הזה', והטעם, כיוון שחול המועד לא נחשב ליו"ט, ובאמירת 'הרחמן' בברכת המזון של חול המועד, לא יאמר 'הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב', כיוון שחול המועד אינו יו"ט, וביו"ט שחל להיות בשבת, יאמר ב ' פעמים 'הרחמן', על שבת ועל יו"ט.
אומר הרמ"א, אנחנו לא נוהגים לומר 'מקרא קודש' כלל, לא ביו"ט, ולא בחול המועד, ומביא המ"ב, שמנהגנו כן לומר בין ביו"ט ובין בחול המועד, ולא אומרים 'את יום טוב' אפילו ביו"ט.
כל הימים של חול המועד, לפני ימים האחרונים של יו"ט, קוראים הלל בדילוג כמו בר"ח, והטעם שלא אומרים הלל שלם, מבאר המ"ב, משום שבשביעי של פסח לא אומרים הלל שלם כיוון שהקב"ה אמר, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? וכיוון שכך, גם בחול המועד לא אומרים הלל שלם, כדי שחול המועד לא יהיה יותר משביעי של פסח.
סימני ראשי הפרשיות שקוראים בשמחנת ימי הפסח הם כדלהלן:
משך – מה שקוראים ביום הראשון 'משכו וקחו לכם'.
תורא – מה שקוראים ביום השני 'שור או כשב'.
קדש – מה שקוראים ביום השלישי 'קדש לי כל בכור'.
בכספא – מה שקוראים ביום הרביעי 'אם כסף תלוה את עמי'.
פסל – מה שקוראים ביום החמישי 'פסל לך'.
במדברא – מה שקוראים ביום השישי 'וידבר במדבר סיני ויעשו בני ישראל את הפסח'.
שלח – מה שקוראים ביום השביעי פרשת בשלח.
בוכרא – מה שקוראים ביום השמיני 'כל הבכור אשר יוולד'.
והסדר הזה לא ישתנה, אלא כשחל פסח ביום ה', שביום ג' שהוא שבת, קוראים 'ראה את אומר אלי' שנזכר שם מענייני שבת, שהוא 'פסל' והא סימן החמישי שכאן קוראים אותו כאן שלישי, ואז ביום א' ב' ג', קוראים 'קדש', 'בכספא', 'במדברא'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א