לפני שמונה שנים החל הרעיון לקרום עור וגידים. בהנהלת 'דרשו' החליטו שכדי להרחיב ולהעמיק את מהפכת 'הדף היומי בהלכה', וכדי לחזק ולבסס את עידוד לומדי 'הדף היומי' על הש"ס הבבלי להיבחן מדי חודש בחודשו על אשר למדו במהלך החודש החולף, יש צורך לייצר ערוץ קשר קבוע, שיחבר את הלומדים והנבחנים עם הרעיון של 'דרשו'.
'ניוזלטר יומי' – התקבלה ההחלטה. קהל היעד אמנם מצומצם, רוב רובו של הציבור החרדי אינו עובד מול מחשב באופן קבוע, אבל אין ספק שהציבור שכן עובד באופן שוטף עם דואר אלקטרוני לצורכי פרנסה וכדו', בוודאי יוכל להפיק תועלת מרובה מהעניין.
וכך יצאה הנהלת 'דרשו' לדרך, כשהמשימה הראשונה שניצבה בפניה היתה לאתר את האיש שיוכל לשמש כעורך של התוכן, שירכז וילקט את החומרים, יבצע עריכה, ידאג לנפות אותם מכל טעות ושגיאה, ולבסוף גם יידע לבצע את הפעולה הטכנית של שליחת המייל ברשימת תפוצה נרחבת מאוד, ובתזמון מראש לשעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת, באמצעות תוכנה מיוחדת שנרכשה לשם כך.
החיפושים לא היו ארוכים במיוחד, והם הניבו את התוצאה הבאה: הרב רפאל וינטר, אברך צעיר מבית שמש, שחשקה נפשו לעסוק בתחום שיש בו גם זיכוי הרבים לצד לימודיו בכולל באותם ימים.
הרב וינטר ערך כאלף גיליונות של הניוזלטר, ולאחר מכן נאלץ להפסיק לצורך לימודים ועיסוקים אחרים שהיו לו באותה העת. הוא התמיד במלאכתו, יום יום, תחת לחץ של זמן וחובה קדושה להספיק לשלוח את החומרים של היום הבא בזמן.
לפעמים הוא עבד אל תוך הלילה, וסיים עם אור הבוקר, כדי לשלוח את התוכן בזמן. בזמנים רגועים יותר, הוא הכין את הכל שבוע מראש. אבל הקוראים לא הרגישו בשינוי כלשהו. הם התרגלו לקבל לתיבת המייל שלהם מדי בוקר, תוכן איכותי ומרענן.
"אלו היו צעדים ראשונים ממש", אומר הרב וינטר. "התחלנו מאפס. לא היתה לנו אפילו רשימת תפוצה. בקושי 'גירדנו' כמה כתובות מייל של נבחני 'דרשו' מפה ומשם, ושלחנו להם את ה'ניוזלטר' מדי בוקר. לאט לאט החלו התכנים לעבור ללומדים ונבחנים נוספים, והרשימה הלכה וגדלה".
הרב וינטר מספר שבאותם ימים לא כלל הניוזלטר סיפורים, והוא היה שונה מאוד מזה שאנחנו רגילים לקבל היום אל תיבת המייל.
"היינו אז יותר ענייניים", הוא מספר. "הבאנו את השיעור בדף היומי בהלכה, תקציר של ההלכות הנלמדות, קצת על הדף היומי ובזה סיימנו פחות או יותר.
"לאט לאט התחלנו להתפתח, וכך בעצם הונחו היסודות לניוזלטר המוכר כיום בשם 'הפותח בכל יום', שבעצם שינה כיוון והפך להיות מעין עלון תוכן יומי, מלא וגדוש בסיפורים, במאמרי הגות ומחשבה, לעומת מה שהיה בתחילה, אז עסקנו כמעט רק ב'דף היומי בהלכה'".
כשאתה רואה היום את ה'פותח', ואת השינוי האדיר שחל בו מאז ועד היום, איך אתה מגיב?
"זה בעיקר מרגש אותי. התכנים ממש מעניינים ומושכים את הקורא, אבל אין ספק שבאיזשהו מקום יש לי גם סוג של 'נחת יהודית' מהפירות של עמלי באותן שנים.
"הניוזלטר הזה הוא יצירה שזכיתי להיות שותף לכינונה וביסוסה, זה מדהים אותי בכל פעם מחדש, איך משהו שהתחיל בצורה כל כך חסרת ניסיון, הפך לסיפור הצלחה חסר תקדים, עם רשימת תפוצה של מנויים שהולכת וגדלה מיום ליום, עם יכולת להשפיע רבות על השיח הציבורי, ובעיקר עם יכולת להשפיע רבות על כל אחד ואחד מהקוראים, להחדיר בו יותר אהבת תורה, יותר יראת שמים, יותר אמונת חכמים. זאת זכות גדולה לכל העוסקים בדבר".
אם היינו מבקשים ממך 'טיפ' קטן כבעל ניסיון, שתדריך את העוסקים במלאכה במה הם יכולים להשתפר, מה היית אומר להם?
"אני אומר להם שהם צריכים להמשיך בדיוק את אותו הדבר, כי המרכיב המרכזי שעומד מאחורי היצירה הזאת זה המעוף, הדמיון, הצורך להתקדם, להתפתח. וכשיש מעוף ויצירתיות, כשיש דמיון ושאיפה למצוינות, ובעיקר בעיקר כשיש סייעתא דשמיא כמו זאת שיש לארגון 'דרשו' – הם עוד יגיעו הרבה יותר רחוק. אין לי ספק שבעוד ארבע שנים הם יסתכלו אחורה ולא יאמינו כמה הם התקדמו לגבהים שלא חלמו שאפשר להגיע אליהם בכלל. בדיוק כמו שקרה בארבע השנים האחרונות.
"המעוף הזה, הדמיון והיצירתיות, זה בעצם הבסיס לכל הפעילות של 'דרשו'. הארגון הזה מעצם מהותו הוא סוג של הגשמת חלום וחזון, לעשות דברים שאף אחד לא היה מאמין שמסוגלים לעשות.
"זכור לי עוד מאותם ימים, משפט אחד שהיה שגור מאוד בפיו של מנכ"ל 'דרשו'. הוא אמר: 'כשזורעים זרעים רבים, אחד מהם בוודאי יצליח'. הוא תמיד עבד כך, בצורה של לנסות כל מיני אפשרויות, לקדם הרבה דברים במקביל. לא הכל הבשיל לכדי ביצוע, ולא כל מה שהבשיל לכדי ביצוע החזיק מעמד, אבל חלק מהגרעינים הללו צמחו לאילנות עתירי עלווה שעושים פירות ופירי פירות במשך שנים רבות.
"זה נכון גם לגבי ההנהלה של הארגון וגם לגבי כל אחד ואחד מהנבחנים. תשאל כל אחד מהאנשים שנבחנו על הש"ס, רובם המוחלט יגידו לך שהם לא האמינו שיצליחו לעשות זאת, ובכל זאת אלפים ורבבות הצליחו בסייעתא דשמיא, בהם גם רבים שהצליחו להיבחן על הש"ס כולו בפעם אחת. זה הבסיס לכל מה שקורה ב'דרשו'.
"ואם אני חייב לתת 'טיפ' אחד ממה שלמדתי מניסיוני, אז אני אומר להם, שתמיד תמיד כשאתם מסיימים לכתוב, לערוך לעמד ולעצב, חכו כמה דקות, ולאחר מכן תפתחו את זה מחדש, כאילו אתם אחד מהקוראים, תראו איך זה נראה בעיניו של הקורא. כך אפשר למצוא טעויות, לשדרג ניסוחים, לסדר בעיות קטנות שלא שמת לב אליהן קודם לכם. זה בעצם מעניק נקודת מבט נוספת, גם אם היא באה מאותו אדם.
"וכמו שאמרתי, אני מלא שמחה והכרת הטוב לבורא עולמים על כך שזיכה אותי להיות חלק מזה ולהטביע גם חותם קטנטן משלי, על הפעילות הענפה של המעצמה התורנית הזאת".
3/96