"והשלישי, מפני מה שמוצא אותם בעולם ממיני הפגעים ומה שמגיע אליהם מעניני ההפסד בגופם ובממונם, ולא הבינו סיבות אופני טובתם בהם ותועלות הנסיון והמוסר להם" (שער הבחינה, פתיחה).
"זכורני שהיה בחור מבוגר בא בשנים, שהלך פעם לנקות את הבגד העליון שלו שהיה חדש, וכשהגיע לקחת אותו בחזרה מצא איזושהי נקודה לבנה על קידמת הבגד. כתוצאה מכך החל ויכוח שנמשך זמן, ונגרמה לבחור עגמת נפש גדולה על כך שכבר אי אפשר ללבוש את הבגד, שהיה יקר מאוד. (ומסתבר שהכובס לא היה מזרע היהודים, שאל"כ היה צריך לשלם, עי' ח"מ סי' שו ס"ג).
"כשיצא החוצה פגש בבחור אותו הכיר קצת משנים קודמות ושפך לבו בפניו על הצער שנגרם לו בגין הכתם בבגד. אותו בחור הגיע באותה שעה מהצעת שידוכים שלא היתה נראית לו לפי תנאיו, ותוך כדי דיבור חשב לפתע: 'אולי השידוך שהציעו לי הוא הצעה טובה עבור הבחור המבוגר הזה?'…
"ואכן החל לקדם את הנושא, וכעבור יומיים הסתיימו הדברים לטובה. מכאן אנו רואים שכל צער אינו אלא לטובה, על אף שלא תמיד זוכים לראות זאת בגלוי".
(ע"פ 'שפת חיים', משיחותיו של הגה"צ רבי אברהם חיים אלימלך גרוס אב"ד אלמין, ירושלים)