מעשה דלהלן אירע עם יהודי שהתגורר ברחוב קהילות יעקב בבני ברק בדירת שלושה וחצי חדרים. היה לו צפוף והוא רצה להוציא מרפסת כדי שיהיה לילדים להיכן לצאת לשחק. הוא הלך להחתים את כל השכנים על הסכמתם, כולם חתמו חוץ מאחד שאמר שהוא מסכים, אבל לא צריך חתימה היות ו'הפה שלו כמו ברזל'… כמה שניסו לשכנע אותו לחתום כמו כולם הוא שב ואמר: "הפה שלי כמו ברזל, לא צריך חתימה"…
משראה היהודי שכולם מסכימים ורק אחד מסרב לחתום אבל גם הוא מסכים, הלך וקנה ברזלים בחמשת אלפים ש"ח כדי שאחר כך יביא קבלן שיתקין לו מזה מרפסת. אולם רק הגיעו הברזלים, והונחו בחצר הבנין – והשכן ההוא שפיו כמו ברזל הזמין פקח של עירייה והתלונן שיש כאן דייר שמתכוון לבנות וביקש שיעצרו את הבניה מבעוד מועד…
אותו יהודי פנה אליו ושאל: למה אתה מזמין פקח, הרי אתה בעצמך הרשית לי? (ובנוסף, הוא עצמו הרחיב ובנה מרפסת בלי אישור ובלי כלום, ואפילו לא נטל רשות מהשכנים). אם לא היית מרשה, לא היית קונה ברזלים. גרמת לי נזק של 5,000 ש"ח. השכן טען שהבניה תחסום לו את האוויר, והוא חולה ריאות (עכשיו נזכר…). אבל היהודי תמה עליו: למה את כל זה לא אמרת עד עכשיו? לא הייתי מזמין ברזלים ולא היתי מפסיד 5000 ₪?
בסופו של דבר היהודי החליט שהוא מתגבר, אך היות ובלי מרפסת קשה להם לגור שם הם יעברו דירה, ומוויתור לא מפסידים… הוא הלך וקנה דירה במקום אחר. המחיר היה אז לפי דולרים לפני שהתהפך המחיר מדולרים לשקלים. הדירה עלתה מיליון מאה ש"ח. דירת גג, שתי קומות, חמישה חדרים + חצר גדולה בגג. הוא עדיין לא מכר את הדירה הישנה, היה קשה למכור אותה כי לא היה לה טאבו. בינתיים הוא חיזק את עצמו שמוויתור לא מפסידים והוא רק ירוויח מזה.
אבל בינתיים העסק הסתבך עם המס רכישה, שהרי החוק ידוע שמי שבבעלותו שתי דירות צריך לשלם מס רכישה אלא אם כן הוא מוכר דירה אחת תוך שנה. והיהודי לא הצליח למכור את הדירה הישנה בגלל שלא היה לה טאבו, ונאלץ לשלם 40 אלף שקלים מס רכישה. ועדיין חיזק את עצמו שמוויתור לא מפסידים למרות שנראה שהוא הפסיד.
כך היה לא יום ולא יומיים, אלא במשך תקופה ארוכה הוא מחזק את עצמו.
באותו זמן החליטו להפוך את מחירי הדירות מדולרים לשקלים, ואז עלו מחירי הדירות ב-15% (וכפי שהתפרסם בעיתונות הסברו של יו"ר לשכת השמאים למה שקרה אז – בעלי הדירות ניצלו את המעבר ממחירון דולרי לשקלי ועיגלו את המחיר כלפי מעלה ב-10%-15% וכו' ואין כאן המקום להביא את כל ההסבר במלואו)
יצא שאותו יהודי הרוויח כ-600 אלף שקלים, שהרי הוא קנה דירה לפי דולרים, ומיד אחר כך השוק התחלף, ובפועל הוא שילם בשקלים. את דירתו הישנה הוא הצליח לבסוף למכור ליהודי זקן שלא הפריע לו שאין לדירה טאבו, והוא כמובן שילם לפי המחירון החדש של השקלים.
ובזה לא הסתים הסיפור. היות ונשאר לאותו יהודי הרבה כסף, הוא הלך וקנה דירה במקום אחר על הנייר, ולאחר תקופה עבר לבניין חדש ואת הדירה הישנה פיצל לשלוש יחידות דיור, אותן הוא משכיר אותם בכ-15,000 שקלים!
וכל זה בזכות הוויתור!
(הרב פנחס זרביב שליט"א – הובא ב'אספקלריא')