קהל רב מסלתו ומשמנו של היישוב התורני בקרית גת, השתתפף בכנס חיזוק והתרוממות בעניין התפילה וקיום הלכותיה, שנערך על ידי ארגון 'דרשו', ביום ראשון פרשת תרומה בבית המדרש הגדול 'בית יוסף' בקריה החרדית, בהשתתפות רבני הקהילות ואורחים נכבדים, לרגל תחילת לימוד הלכות תפילה במסגרת לימוד 'הדף היומי בהלכה'.
במבוא לבית המדרש, קיבלו המשתתפים חוברת מהודרת, המלאה מזן אל זן בדברי חיזוק והתעוררות מרבותינו זי"ע, על גודל החשיבות של קביעת שיעור יומי בהלכה דבר יום ביומו, ועל השינוי העצום בזהירות בקיום ההלכה המובטח לשוני ההלכות שבכל יום. בשולי החוברת מופיעה טבלה מפורטת של מאות השיעורים היומיים בהלכה שעל ידי ארגון דרשו הפרושים בכל רחבי הארץ. בנוסף, התוודעו משתתפי הכינוס למסלולי הבחינות שמפעיל ארגון דרשו מידי חודש בחודשו, במטרה להביא את לימוד ההלכה לידי מעשה.
את כינוס ההתעוררות כיבדו בנוכחותם: נשיא ארגון 'דרשו' רבי דוד אופשטטר שליט"א, המשפיע הנודע הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א שנשא את המשא המרכזי בכינוס. רבני הקהילות בקרית גת: הגאון רבי פנחס לייבוש פדווא שליט"א רב קהילת בעלז, הגאון רבי יעקב שפירא שליט"א רב קהילת בויאן, והגאון רבי גדליה ריזל שליט"א רב קהילת סלונים.
הנחה את המעמד הרב ישראל ליוש שליט"א מבכירי ארגון 'דרשו', אשר בדבריו הביא את דברי מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א בספרו 'אורחות יושר', שכתב, שאדם שאינו לומד היטב הלכות תפילה, חסר לו בשלימות ענין התפילה שעליה סובב ציר יומו של איש ישראל: 'בוקר צהרים וערב אשיחה ואהמה וישמע קולי'. ובפרט בעת כזאת, כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, זהו הזמן המתאים להתחזק בעניין התפילה, בשמירת ההלכות הנוגעות למעשה התפילה, והן בפנימיות עניין התפילה.
בפתיחת הכינוס נתכבד הגאון רבי פנחס לייבוש פדווא שליט"א, שפתח את דבריו בכבוד האכסנייה: הנהלת ארגון 'דרשו' והעומדים בראשו, שהם בבחינת בצלאל שהקים את המשכן – מקום השראת השכינה. לפי שמיום שחרב בית המקדש, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ושם הוא מקום השראת השכינה. וראשי הנהלת 'דרשו' העומדים ומעוררים על דבר לימוד ההלכה בכל תפוצות ישראל, הם המה בוני המשכן בדורינו, הגורמים שתשרה שכינה בישראל.
בדבריו עמד על השייכות שבין ענין התפילה למשכן, על פי דברי המהר"ל, שמבאר שהטעם שצריך לומר את מילות התפילה בפה, ולא די להתפלל במחשבה, אף על פי שהקב"ה בוחן כליות ולב, הוא משום שמהות האדם היא היותו מורכב מחומר וצורה, ומקום הרוחניות הוא במוח – כח המחשבה, ומקום החומר הוא בשאר איברי האדם, והמקום שבו מתחברים יחדיו שני הכוחות הפועלים באדם, הוא על ידי הדיבור בפה, לפי שהדבור הוא פרי המחשבה, ומאידך הוא נפעל באדם באמצעות איבר גשמי. וזהו הענין שהתפילה היא דווקא בפה, כיון שחפץ ה' הוא, שהתפילה תבוא ממקום שבו מתייחדת בחינת האדם, שהוא הדיבור בפה. וכן ענין המשכן הוא לחבר עליונים ותחתונים על ידי השראת השכינה במשכן.
את דבריו הנפלאים סיים בתפילה, שבזכות ההתחזקות בתפילה שהיא מקום החיבור בין העליונים לתחתונים, ובפרט החיזוק בהלכות תפילה, שלימוד ההלכה הוא הד' אמות שהשכינה שורה בהם, נזכה בקרוב לבנין בית המקדש ולהשראת השכינה בשלימות בישראל.
בהדרת כבוד ובקשב רב נשמעו דבריו הנפלאים של נשיא ארגון 'דרשו' רבי דוד הופשטטר שליט"א, הידוע ומפורסם בהיותו רחים רבנן ואיהו גופיה צורבא מרבנן.
בפתיחת דבריו ציין את ההארה משמים שרואים שפתיחת סדר הלימוד בהלכות תפילה, חלה בתקופה של קריאת הפרשיות של מלאכת המשכן – ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, שזהו המהות הפנימית של ענין התפילה.
בהמשך דבריו, הרחיב לבאר את עניין תפילתו של שלמה המלך שהתפלל באריכות נפלאה על בית המקדש שימלא את ייעודו כמקום קבלת התפילות וכפרת העוונות, ולאחר שסיים תפילתו וברך את העם, עוד הוסיף להתפלל: 'יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבינו אליו וגו'. ועניינה של תפילה נוספת זו היא, ששלמה המלך התפלל וביקש מה', שגם בזמן הגלות כאשר לא תהיה השראת השכינה באמצעות בית המקדש, עוד תהיה השראת השכינה על ידי דברים אחרים, והקשר והדביקות של עם ישראל בקב"ה יתקיים גם בזמן הגלות - להטות לבבינו אליו.
ובזה מבואר באופן נפלא המשנה באבות: 'הוי עז כנמר וכו', כאשר המשנה מסיימת בתפילה: יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וגו', שלא מצינו דוגמת זה במשניות אחרות. ומבואר על פי דברי הטור, שהעזות כנמר נדרשת כנגד המלעיגים על האדם בקיום המצוות, ומצב זה של השפלת ובזיון עובדי ה' שייך בזמן הגלות שאין בית המקדש קיים, ועל זה באה התפילה: שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
"הנקודה הטהורה הזאת של 'להטות לבבינו אליו', של העזות דקדושה לשמור באדיקות ובמסירות נפש על כל פרטי המצוות ודקדוקי ההלכות, היא זו ששומרת ומגינה עלינו מכל הנסיונות הקשים ופגעי הזמן".
את דבריו סיים בנימה אישית: "אבי שליט"א משארית הפליטה של שואת יהדות אירופה, היה לו חבר שהיה אתו במחנות, והוא הצליח לברוח יחד עם בנו ליערות. כשהתקרב חג הפסח, הלך האב במסירות נפש לגיטו וורשא כדי לקיים שם מצות אכילת מצה. לפני שהלך נפרד מבנו ואמר לו: מיכל! לך בדרכי ואל תסור ממנה! זה היה הפעם האחרונה שהבן ראה את אביו, שכן הצוררים הרגוהו בעת שהגיע לגיטו. אותו הבן שרד בנס את המלחמה והקים מחדש את ביתו בטורנטו. היו לו נסיונות קשים בשמירת התורה והמצוות, אולם מה שהחזיק אותו, הייתה הזעקה ששמע מאביו :מיכל! לך בדרכי! האדיקות והמסירות נפש שראה אצל אביו בקיום המצוות, היא שעמדה לו להנצל מכל נסיונות התקופה.
בהתרגשות רבה האזינו הנאספים למשא המרכזי של הכינוס, מפי המשפיע הנודע הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א, שבדבריו שנאמרו בסופה ובסערה, בהתלהבות אש קודש, ובענוות חן, הביא את המשתתפים להבין ולהשכיל את גודל יקר ערכה של לימוד ההלכה ושגב רוממותה.
"עצם ההתכנסות שמתכנסים יחד יראי ה' וחושבי שמו כדי להתחזק בלימוד ההלכה בקביעות, היא עת רצון גדול ונשגב מאד. 'הריעו לה' כל הארץ' ר"ת הלכה, ע"י ההתחזקות בכל מה ששייך ללימוד ההלכה, משברים ומכניעים את כל המקטרגים והמפריעים, וזוכים להשפעות טובות בכל העניינים".
"ישנם חמש עניינים הנוגעים להתחזקות בלימוד ההלכה. א. ענין הקביעות החזקה להיות שונה הלכות בכל יום. ישנו יצר הרע מיוחד שלא ללמוד הלכה, וגם כשמתחילים ללמוד ישנם מקרי אונס הגורמים לדחיית הלימוד, ולבסוף נהיה חוב גדול הגורם לייאוש ולהפסקת הלימוד. על כן, חשוב מאד לשמור על קביעות הלימוד בכל יום. ובפרט שללימוד היומי מתווספת המעלה העצומה של קדושת הציבור, להתכלל עם כל הלומדים שעוסקים בצוותא באותן ההלכות. וכל השונה הלכות בכל יום – בקביעות, מובטח לו שהוא בן העולם הבא – בעולם הזה הוא זוכה לחיות את חיי העולם הבא, בבחינת 'עולמך תראה בחייך'".
"ב. לימוד ההלכה בשלימות, משפיעה השפעה רבה ונשגבה על כל סדר החיים, סדר היום, וסדרי הבית היהודי – כל סדר החיים משתנה לטובה על ידי לימוד ההלכה".
"ג. בעת הלימוד יש לצייר את הנפקא מיניה היוצאת למעשה מכל הלכה. גדולי עולם בעת לימודם ציירו לעצמם מה יהא באופן זה ובהיכי תימצי זו, באופן לימוד כזה, כאשר מגיעים הדברים לידי מעשה, ידע האדם את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. כמו כן מן הראוי לרשום בשולי הספר פרטי הלכות שצריך להתחזק בקיומם, ובכך יביא לימוד ההלכה לתועלת מעשית לשמור ולעשות ולקיים".
"ד. על ידי לימוד ההלכה, מקבלים חיזוק נפלא בגודל חשיבותה של כל תנועה שיהודי עושה - כמה היא חביבה לפני ה'. לדוגמא, בהלכות בורר במלאכת שבת, הרי בכל תנועה שהאדם עושה לכאן ולכאן, יכול לבוא חלילה לידי חיוב סקילה".
"ישנו בעל תשובה הגר בארצות הברית, תלמיד חכם מופלג המשמש כראש כולל חשוב מאד, שתחילת התקרבותו לתורה ומצוות הייתה על ידי שהתוודע להלכות הנוגעות לנעילת המנעלים. הוא הבין כמה חשובה ויקרה וגורלית כל תנועה שיהודי עושה".
"באחד מבתי המדרש הגדולים שמתפללים שם כאלף איש, אירע, שאחר קריאת המגילה, טען אחד מהמתפללים שהייתה טעות בקריאת השמות של 'אריסי' ו'ארידי', והקורא טעה והפך את סדר קריאתם, ובדקו ומצאו כדבריו, ונהיה מזה עסק גדול בכל המקום, והתאספו כולם שוב לקריאת המגילה. ללמדך כמה יקר ושוב כל מעשה ותנועה שיהודי עושה".
"שמירת ההלכה מביאה לחיזוק גדול, שלעולם אין להתייאש, ובכל מצב שהוא חביב לפני ה' מעשה המצוה שיהודי עושה, שהרי לא מצאנו בכל השולחן ערוך שכשאין לאדם חשק ורצון הרי הוא פטור מהמצוות. ומכאן יש להתחזק שבכל מצב שהוא יש לאדם חיוב בשמירת ההלכה וחביבים מעשיו לפני ה'".
"אחד בא לפני השפת אמת זיע"א וביקשו שיברך את בנו הבחור שיהיה לו חשק ללמוד, השיב לו השפ"א: 'לברך שיהיה חשק ללמוד זה אפשר לפני הבר מצווה, אבל אחרי הבר- מצוה, אין הדבר תלוי בחשק כלל וכלל, שהרי האדם מחויב ומושבע על מעשי המצוות מהר סיני".
"ה. לצייר בנפשו בעת הלימוד כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ובכך יזכה הלומד להתקשר עם בעלי השמועה ולקבל רוב השפעה מעוצם קדושתם".
"יעזור השי"ת, שבזכות ההתחזקות בעניין התפילה שהיא מהדברים העומדים ברומו של עולם, נזכה להתחזק גם בשאר חלקי ההלכה באופן של לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה באהבה ובשמחה".
הכינוס המיוחד שכולו היה קודש לחיזוק בעניין התפילה, השאיר על הנוכחים רושם עז שנחרט בעמקי הנפש, אשר לבטח יביא להתחזקות גדולה בלימוד ההלכות בקביעות, ובהצטרפות נרחבת לשיעורי ההלכה המתקיימים בעיר על ידי 'דרשו'.