"וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מ"א, י"ד)
מפגש מעניין התקיים באותם 'ימי פדיון שבויים', שהסעירו את העולם היהודי כולו, בשל הפרשה הידועה, בה נעצרו שלושה בחורים ביפן והוכנסו לכלא. המפגש התקיים בביתו של מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זי"ע. במסגרת סיור שערכו בבני ברק, עלו שני פרקליטים יפניים חשובים, פרופ' גוטו ופרופ' טוקאנו ועימם פרקליט שלישי בכיר, לבית הגדול של מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זי"ע.
פרופ' גוטו נחשב למשפטן הבכיר והמוערך ביותר בכל ארץ השמש. כאשר היה צורך לשנות את החוקה היפנית, היה זה הוא שהתבקש לנסח את החוקה. פרופ' טוקאנו הוא המשפטן הבכיר בטוקיו וצפונה. לצדם נכח במפגש, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, שהשמיע דברי פתיחה קצרים. ולידו ישבו שני מתורגמנים.
לפנינו קטעים מהתמליל המלא:
הגר"ש וואזנר קיבל את פני האורחים בחמימות, ודיבר אליהם באידיש ובגרמנית. כאשר רוב דבריו נשמעים בשפת האידיש. כאשר מרן הגר"ש הגיע לביטויים ממחישים או מושגים שונים, השתמש בשפה הגרמנית שהכיר עוד מימי ילדותו בווינה שבאוסטריה, ולאחר נישואיו בפרשבורג שבסלובקיה. את הדברים העביר אל שני המתורגמנים; כאשר אחד מתרגם מאידיש והשני מגרמנית.
עורכי הדין הבכירים, מהמוערכים ביפן, לא האמינו למשמע אוזניהם, כשביררו את גילו המדויק של מרן הגר"ש. הבהירות, הרעננות והחדות שבהן הרב דיבר בפניהם, הפליאו אותם. הם אמרו כי אמנם ביפן יש אנשים מבוגרים – רבים בה חצו את גיל המאה – אבל כזו צלילות?!
עדיין היו חשדניים. לא האמינו שבגילו, מסוגל בן אנוש לנהל עולם, כפי ששמעו. ולפיכך ניסו הגויים מטוקיו לאבחן את צלילותו בהצגת שאלות שונות. הגר"ש זי"ע התייחס לכל שאלה ברצינות ובאדיבות והשיב בחדות המחשבה. לאחר השמעת דברי התרגום, נראה היה כי דעתם נחה. לאחר השיחה אמרו, כי בנוסף לכל, התרשמו עמוקות מהמבט שהפנה לעברם בעת שדיבר. כעורכי דין, ידעו להעריך את המשמעות של אדם, בוודאי אדם לא צעיר, המסתכל אל תוככי עיניהם, מה שמבטא על פי כללי הפסיכולוגיה שהם אמונים עליהם, הרבה מאוד יושר.
הכרת הטוב לממשלת יפן
"יש לנו הכרת הטוב לממשלת יפן", העלה הרב את פרשת הצלתם של חמישים בחורים בשואה, באמצאות אשרות יפניות שהונפקו להם. בין הניצולים, גאוני עולם מידידיו משכבר הימים, כמו הגאון רבי פנחס הירשפרונג מקנדה והגאון רבי שאול דוד מרגליות. "אנחנו לא שוכחים את סוגיהארה", התייחס הגר"ש לשגריר יפן בקובנה, הבירה הזמנית של ליטא, שהיה שליח ההשגחה להצלת יהודים רבים וכן ישיבות חשובות באירופה, כמו 'חכמי לובלין' – בזמן השואה. "יש לנו הכרת הטוב לממשלת יפן על שהצילה חלק מעולם הישיבות".
פרופ' טוקאנו: "האישיות האחרונה בעלת הערך שהייתה בהנהגה שלנו ביפן, הייתה סוגיהארה. לצערי ולצערה של יפן כולה, אין לנו מאז אישיות מוסרית ברמה זו, ואנחנו אכן מאד גאים בסוגיהארה. נעים לי לראות שאצלכם היהודים עדיין קיימת אישיות בקנה מידה", אמר הפרקליט כשהוא מתכוון כמובן למרן הגר"ש. כאשר אמר זאת, ניכרו אותות התפעמות בפניו, ושני עמיתיו מבכירי הפרקליטים היפנים נענעו בראשם.
עו"ד טוגו: "מהו העונש שהיהדות החרדית מטילה על אנשים בלתי הגונים? כלומר, אלו סנקציות מוטלות עליהם?". מרן הרב וואזנר: "היום ידינו אינה-רמה. אין לנו משטרה ואיננו יכולים להעניש. אבל! מיר שליסען זיי אראוס פון כלל ישראל! (אנחנו מוציאים אותם מכלל ישראל)". היה זה כמובן ביטוי חריף במיוחד, שאכן הבהיר לאורחים, עד כמה היהדות החרדית שוללת מכל וכל את הפשע בכל צורותיו.
טוקאנו: "חבל שהשופטים לא רואים ולא שומעים את שאנחנו רואים ושומעים כאן, ב'בית המנהיג הרוחני היהודי' (כך כינה העו"ד היפני את בית הגר"ש). הם היו מתייחסים לעצורי יפן בצורה שונה לגמרי". מרן הגר"ש: "אני מתפלל שהפגישה שלנו תתרום כדי לסייע לכם להוכיח את חפותם של הילדים", כינה מרן הגר"ש בביטוי חיבה את הצעירים.
פרופ' טוקאנו: "אוכל לשאול שאלה נוספת?"
מרן הרב וואזנר בפנים מאירות: "שאל, אענה על כל דבר שאוכל!".
טוקאנו: "כמה זמן הרב משמש בתפקיד ראש ישיבה?"
מרן הגר"ש: "בין שישים לשבעים שנה".
אותות הלם נראים על פני השלושה מעבר לשולחן.
טוקאנו: "וכאשר הרב התיישב בעיר זו, בני ברק, כמה ישיבות פעלו בה?"
מרן הגר"ש: "כארבע עד חמש ישיבות".
טוקאנו: "כלומר, הציבור החרדי צמח בששים השנים האחרונות לפחות פי עשרה?!"
מרן הגר"ש: "אני מבקש להציג משאלה בפניכם, עורכי דין מכובדים. אני יודע עד כמה זה קשה, אני יודע כמה ניסיתם. אך בכל זאת אני חוזר ומבקש, שעד שיסתיים ההליך, תדאגו ש'הילדים' יקבלו אוכל הכשר לפי הדת שלהם. הוכח היסטורית, שיפן מכבדת את הדת היהודית, ויש לכם על מה לסמוך כאשר תבקשו עבור שני הילדים, שעדיין נמצאים אצלכם, כי יקבלו אוכל כשר".
זה היה רגע גדול – שגם עורכי הדין התפעמו ממנו – כאשר רבן של ישראל, ראש כל בני הגולה, דואג גם לפרט ה'זוטר' בעיניהם, של אוכל כשר, וזוכר להפציר באורחים בטרם פרידה לעשות הכל, כדי להבטיח שכל עוד כלואים הבחורים ביפן, יקבלו אוכל שהתורה מתירה לאוכלו.
שלושת עורכי הדין היפנים הבינו את המשמעות, שכמוה לא ימצאו בעמים, בה אדם שנמצא ב'עמדה מלכותית' – כפי שהם עצמם הגדירו – יוצא מגדרו לטובת דאגה של מזון כשר לבחורים. השלושה הבטיחו בו במקום, כי יעשו כל שביכולתם כדי למלא את הבקשה שהגר"ש הביע ברגש רב כל כך.
לקראת סוף הפגישה ניגשו האורחים בזה אחר זה וביקשו דבר אחד: 'ברכה'. גם גויים יפנים הבינו שמאדם גדול כזה, צריכים לבקש ברכה. "בזכות פועלכם למען הבחורים – יתמלאו משאלותיכם לטובה", אמר ואחר הוסיף ובירך אותם שיצליחו במשפט.
ואז הפתיעו שלושת עורכי הדין המכובדים, בבקשה מאוד לא שגרתית, החורגת מכללי הנימוס היפני הקר: "אנו מבקשים להצטלם עם הרב". "אתם מבקשים להצטלם לצורך פרסום התמונה?", הפתיע אותם הגר"ש כהרף עין. השלושה הבינו במה דברים אמורים, והבטיחו כי התמונות לא יפורסמו. "אנו רוצים לתלות אותן על קירות המשרד ביפן. זו זכות להופיע ליד דמות כמו הרב". מכיוון שכך ומפני חשיבות העניין, חרג מרן הגר"ש מעמדתו הנחרצת כל הימים כנגד תצלומיו וניאות לבקשתם. הם אכן קיימו את ההבטחה.
תלמידו המובהק ובן-ביתו כל השנים, הגרש"א שטרן שליט"א, סיכם אז את אותה פגישה: "מעולם לא ראיתי מעמד כזה אצל מו"ר הגר"ש וואזנר!".
(הרב טוביה פריינד, מתוך המודיע חג הסוכות תשע"ח)