השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לצאת לרה"ר עם מחט המשמשת לחציצת השיניים?
למה אסור לצאת לרה"ר עם מחט של תפירה? ומה זה 'טבעת שיש עליה חותם'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"א סעיפים ח' – י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מחט נקובה, דהיינו, מחט שיש בראשה נקב שמשחילים בנקב את חוט התפירה ומשתמשים בו לצורך תפירת בגדים, זה פשוט שאדם שמוציא מחט כזאת ביד, בכל מצב שהיא בין איש ובין אשה, חייבים חטאת תמיד לכ"ע שהרי הוציא משא בידו, אבל כאשר המחט תחובה בבגדו ויצא איתה לרה"ר, כיוון שדרך הנשים לצאת כך לפעמים לרה"ר בימות החול, וא"כ גם בשבת חייבת האשה בכך, בכ"א איש שיצא כך לרה"ר, נחלקו הדעות, הדעה הראשונה סוברת שגם איש חייב בזה כשם שאשה חייב בזה, כי גם דרכו של האיש בכך, אבל הדעה השנייה סוברת שלא, כיוון שגנאי הוא לאיש לצאת לרה"ר כאשר מחט נקובה תחובה בבגדו, ויאמרו שהוא חייט, לכן אין זה דרך הוצאה ובשבת פטור.
עוד נחלקו לגבי מחט שאינה נקובה, ומשתמשים בה לחצוץ שיניים, לדעה הראשונה, אין הדרך לצאת בה בימות החול כשהיא תחובה בבגד, וממילא אם יצא בה בשבת פטור, ולדעה השנייה, כיוון שלפעמים הדרך לצאת בה כך בימות החול, יש בזה איסור דאורייתא בשבת, והכריע המשנה ברורה ע"פ המג"א, שהדבר תלוי לפי המקום והזמן, שבמקומות שהדרך לצאת כך, יש בזה חיוב חטאת, ובמקומות שאין הדרך בזה, אין חיוב חטאת.
לא יצא איש בטבעת שאין עליה חותם, ואם יצא חייב, והטעם, כיוון שזה תכשיט רק לאשה ולא לאיש, ואומר המשנה ברורה, שגם אם היא תחובה לו באצבעו, חייב, ואע"פ שאין דרכו של איש לצאת בטבעת התחובה לו באצבעו, בכ"ז זה נחשב דרך הוצאה, כי לפעמים האשה נותנת את הטבעת שלה לבעלה כדי שיתקנה אצל האומן, והוא תוחב אותה באצבעו, וממילא זה דרך הוצאה ובשבת חייב.
טבעת שיש עליה חותם וממילא זה נחשב כתכשיט לגבי האיש, לרש"י פטור, מבאר המשנה ברורה, שרש"י גוזר שמא ישלוף אותה ויראה לחבירו וכמו שגזרו באשה שלא תצא בתכשיטיה בשבת לרה"ר שמא תשלוף ותראה לחברותיה, ולר"ת והרמב"ם מותר כיוון שסברו שהגזירה של 'שליף ומחוי' זה רק באשה, כי איש אין דרכו להסיר את התכשיטים שעליו ולהראות לחבריו, אא"כ זה תכשיט גם לאשה וגם לאיש, שאז מודים ר"ת והרמב"ם, שחייב אם יצא בזה, שהרי גזרו בהם לאשה, ולא פלוג.
טבעת שקבוע בה אבן וכן אם כתובים בה אותיות ולא חקוקים בה, זה טבעת 'שאין עליה חותם', אא"כ האותיות חקוקים ויכול לחתום בטבעת הזאת, שאז זה תכשיט לאיש ומותר לו לצאת בזה בשבת לר"ת והרמב"ם, ולרש"י אין בזה איסור מדאורייתא, כי טבעת חקוקה זה תכשיט כלפי האיש.