הרב בנימין בירנצוייג
"אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" (כד, סה).
כפילות זו מה בא ללמדנו? – הקשה רש"י בפסוק זה, אחר שכתב "אלה תולדות יצחק בן אברהם", מה בא לכפול "אברהם הוליד את יצחק"? וביאר רש"י הדברים.
והנה יש לתמוהה בלשון הפסוק, למה נקטה התורה לשון 'תולדות יצחק' ולא לשון 'בני יצחק' או 'זרעו של יצחק' כלשון שמופיעה פעמים רבות בתורה? עוד יש לבאר, מדוע נקטה התורה "אברהם הוליד את יצחק" לשון התפעל, היה ראוי יותר, לכאורה, לנקוט "יצחק בן אברהם", שזה עיקר העניין לומר שהוא בנו?
והנראה, שלשון 'תולדה' מתבאר כדבר הנולד מחברו שהוא תוצאה ממנו, אבל בחז"ל מצינו שלשון תולדה לא מחייב דווקא שהוא תוצאה ותולדה מדבר אחר, אלא כמו שמצאנו במלאכות שבת, שתולדה היא כל דבר הדומה במהותו ואופיו לאב, אף שלא קשור בכלל במציאות לאב שלו, תולדה – דמיון למקור!
מעתה אפשר שכוונת התורה לבוא לספר את המשך הדורות מאברהם, כיצד ימשיכו הדורות בדרך האבות, ולזה כתבה התורה: "אלה תולדות יצחק בן אברהם" – לא באו סתם לומר מי היו בניו אחריו, אלא מי אלו שממשיכים בדרכו וכדמותו, עיקר המשך הדורות זה במה שבניו יהיו דומים לו, בהנהגתו ובדמותו, וימשיכו את מסורת אבות, זה הכוונה: "אלה תולדות יצחק בן אברהם" – אלו בניו הממשיכים בדרכו.
מעתה מובן למה הכפילה התורה "אברהם הוליד את יצחק" – ועוד כתבה בלשון 'הוליד' ולא בלשון 'יצחק בן אברהם' – כי באה לומר לנו, כיצד שייך לגרום שהדורות אחרינו יהיו התולדות שלנו, הדומים לנו וממשיכים בדרכנו? זה רק באופן שהאבא מוליד את בניו, הוא נותן בהם את החינוך להיות 'תולדה' שלו, להיות דומים לו ומממשיכים בדרך האבות.
זו ההדגשה "אלה תולדות יצחק בן אברהם" – אלו התולדות הממשיכות ודומות לדרכו של יצחק שממשיך ודומה לדרך אביו אברהם, "אברהם הוליד את יצחק" – וזה רק באופן שהאבא משקיע בחינוכם להיות 'תולדה' שלו כדרכו והנהגתו בהמשך הדורות.
והאופן המושכל לחנך את הדורות הבאים אחרינו, כבר כתבו בספרים הקדושים, זה בעיקר על ידי דוגמא אישית של ההורים, היא המשפיע ביותר על הבנים והבנות ללכת בדרכי אבות, לראות דוגמא אישית חיובית היא המצמיחה 'תולדות' מפוארים.
***
מספר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: ערב אחד צלצל הטלפון בביתי, ועל הקו היה יהודי חשוב שנודע כאחד ממעמידי התורה בדורנו, שרצה דחוף לדבר איתי.
כשהגיע לביתי סיפר, שהיה אמש בבית מרן הגרי"ש אלישיב, ואחר שהוצג בפניו כאחד מגדולי התורמים, ביקש ברכה על צאצאיו שיגדלו לבני תורה, והרב אלישיב אכן ברכם בחמימות.
מספר האיש, שהוא לא הסתפק בברכה, ובקש מהרב אלישיב שיברך את ילדיו שתהיה להם חשקת התורה, הרב אלישיב שמע את הדברים ואמר: "דבר זה כבר אינו תלוי בי, זה תלו בך ורק בך!"
התורם מספר לי שהוא נבהל, ורצה לשמוע ממני הסבר מה כוונת הרב אלישיב, ולמה סרב לברך את בניו בחשק לתורה?
הרגעתי אותו הסברתי לו שכוונת הרב אלישיב היתה, שהדרך היחידה להנחיל חשקת התורה, היא רק על ידי נתינת דוגמא אישית, אם האבא מנצל זמנו ללימוד במתיקות ואהבה, ולא מבזבז את זמנו לריק, אז בניו אחריו ילמדו וכן יעשו, כי יבינו שהתורה היא עיקר חשקת החיים, וכשיבואו ללמוד את התורה ילמדוה כדבר המתוק ביותר שיש.
וממשיך הרב זילברשטיין לספר, שהוא הביא לגביר הזה דוגמא מגדול הממחישים את חשקת התורה בדור האחרון, מרן הגאון ר' שמואל רוזובסקי זצ"ל, וכיצד ר' שמואל הגיע לדרגה כזו?
"סיפרתי לגביר, שאביו של ר' שמואל, הגאון ר' מיכל דוד זצ"ל, רצה לגדל את בנו בתורה ככל שאפשר, והצמיד לו בשכר את אחד מבכירי בני הישיבות בזמנו, עילוי מופלג, שבגיל 18 כבר כיהן כדיין בבית דינו של נשיא ישראל, הגאון ר' חיים עוזר זצ"ל בוילנא, הלא הוא הגאון ר' ישראל גוסטמן, בעל ה'קונטרסי שיעורים', שנודע כאחד מגדולי ישראל, הוא אשר למד ולימד את ר' שמואל בצעירותו.
"לאחר מספר ימים הגיע הרב גוסטמן אל אביו של ר' שמואל, ואמר לו שהוא אינו מוכן לקבל יותר כסף עבור לימוד זה, כי התענוג בלימוד עם בנו שווה יותר מכל כסף שבעולם.
"לימודם המשיך עוד, והאבא ר' מיכל דוד, בראותו את עונג לימודם המתוק, חשקה נפשו וביקש להצטרף ללמוד איתם בחברותא, אף שהוא היה תלמיד חכם המבוגר מהם בשנים וגם אבא, הוא לא חס על כבודו והכל בשביל לזכות בעונג וחשקת הלימוד שהיתה להם".
סיים הרב זילברשטיין: "ומה ראה מזה הבן ר' שמואל?! שחשקת התורה מעבירה מהבן אדם כל מיני מחשבות של כבוד, עד כדי כך שהאבא הגדול מבקש ללמוד עם הבן והחברותא שלו! כזו דוגמא אישית של אהבת התורה וחשקתה, הצמיחה את אחד מגדולי מרביצי התורה ומענגיה בדורות האחרונים".
***
בספר 'במחיצתם של גדולי ישראל', מסופר שבאחד הנסיעות של מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל, התיישב לידו במטוס מזכ"ל ההסתדרות בזמנו, ירוחם משל, ובין השניים התפתחה שיחת ויכוח ער בענייני יהדות.
לקראת סוף השיחה, אמר ירוחם משל לרבי יעקב זצ"ל: "רבי, מכל דברי החכמה ששמעתי מכם, עדיין לא השתכנעתי שדרככם היא הנכונה ושהדרך שלי מוטעית, בדבר אחד אני מוכרח להודות, אתם כנראה מיטיבים יותר מאתנו לדעת כיצד מחנכים את הילדים! מילדי שלי איני מצפה אפילו בחלום, ליחס כזה כפי שנוכחתי לראות אצלכם. ברצוני לדעת מהו הסוד שלכם?!".
בחיוכו הלבבי השיב ראש הישיבה: "אין כאן שום סוד, הדבר פשוט ביותר! על פי דעתכם התחילה ההתפתחות של האדם מהקוף, העולם והמין האנושי מתקדמים, כביכול, בצורה מתמדת, לתרבות גבוהה יותר וחשובה יותר מהדורות הקודמים, התוצאה היא, שהדור הצעיר מזלזל בדור הקודם, הדור הצעיר אינו מסוגל לכבד את הדור שלפניו כי הוא יותר קרוב לקוף….
"לעומת זאת, על פי השקפתנו, עם ישראל נולד במעמד הר סיני, מי שיותר קרוב למעד הר סיני הוא חשוב יותר ומשובח יותר, כך מתחנך הילד היהודי, ולכן הוא מכבד את הדור הקודם יותר".
סיים רבי יעקב: "הילדים שלכם רואים אתכם קרובים יותר לקופים, והילדים שלנו רואים אותנו קרובים יותר למעמד הר סיני! זה ההבדל!!"…