בסעיפים יא-יב מהפתיחה (עשין), אנו למדים על עוד שתי מצוות עשה שאדם מבטל על ידי דיבורי לשון הרע ורכילות:
א) מצוות עשה של "את ה' אלקיך תירא". גדר מצווה זו – כמובא ב'ביאורים ומוספים' בשם ה'חינוך' – הוא בשניים: מצווה כללית שקיומה במחשבה בכל עת ועונה; וכן מצווה מיוחדת בעת שבא נסיון לידו, שאם לא שת אז ליבו לירוא את ה' עובר ומבטל עשה זה. ולעומת זאת, אם עומד בניסיון בגלל יראת ה' יתברך, כותב רבנו יונה שלא רק שלא ביטל את העשה, אלא אף מקבל שכר כאילו קיים את העשה, כדברי חז"ל "ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצווה" – דהיינו שמקבל שכר על מצוות עשה של את ה' אלקיך תירא.
ב) בעת סיפור לשון הרע ורכילות מבטל מצוות עשה של לימוד תורה. ומבואר בירושלמי (פ"א דפאה) שכל המצוות אינן שוות לדיבור אחד מן התורה; וכן להיפך – עונש ביטולה שקול כנגד כל העוונות, כדברי חז"ל (איכה רבה פתיחתא ב): "ויתר הקב"ה על עוון ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על עוון ביטול תורה". ומוסיף ה'חפץ חיים' כי מלבד ביטול העשה של לימוד התורה, עובר גם בכמה לאווין של ביטול תורה כמבואר בסמ"ג (ל"ת ג), וראה ב'ביאורים ומוספים' מה שהביאו בעניין זה.
שמא יאמר אדם – ממילא אינני יודע ללמוד, ואם כן אינני עובר על ביטול תורה! על כך מדגיש ה'חפץ חיים' – כל אחד שייך ללימוד תורה! "אם אינו למדן, יכול ללמוד ספרים קדושים המועתקים ללשון אשכנז בזמננו, כגון חובות הלבבות ומנורת המאור וכיוצא בזה, המכניסים בלבב האדם יראתו של הקדוש ברוך הוא". ב'ביאורים ומוספים' מביאים שכן פסק גם במשנ"ב (קנה סק"ט), שמי שאינו יכול ללמוד הלכות ואינו מבין בהן – ילמד כל מה שיודע.
עוד מציינים ב'ביאורים ומוספים', כי מדברי ה'חפץ חיים' כאן משמע שמי שלומד ללא הבנה אינו מקיים מצוות תלמוד תורה, אולם במשנ"ב (שם) כתב בשם שו"ע הגר"ז, שכל זה הוא בתורה שבעל פה, אבל תורה שבכתב – כל שמוציא בשפתיו נחשב לו ללימוד. מאידך, בפמ"ג משמע שגם מקרא צריך להבין, וכן נוקט האשל אברהם (בוטשאטש) וכן משמעות המשנ"ב במקום אחר (סי' נ סק"ב). ומכל מקום, גם לגבי לימוד תורה שבעל פה, כתב בשו"ע הרב שיש לאדם לעסוק גם בדברים שאינו מבין מקוצר דעתו, ולעתיד לבוא יזכה להבין! וכן כתב בספר חסידים. והחיד"א כתב, שמה שאמרו שהלומד ואינו מבין אין נחשב לו ללימוד, כל זה רק כשאינו משתדל להבין, אולם אם משתדל ואינו מבין נחשב כקיום מצוות תלמוד תורה.
וכותב עוד ה'חפץ חיים', שבכל תיבה ותיבה של לימוד התורה מקיימים מצוות עשה בפני עצמה, "ואם לומד פרק משניות או דף גמרא, הוא מקיים כמה מאות מצוות!". וב'ביאורים ומוספים' מביאים כי בספרו 'תורת הבית' כותב ה'חפץ חיים' כי בדק בשעון ומצא שבדקה אחת אפשר לומר מאתיים מילים, ואם כן בכמה שעות יכול האדם לומר כמה אלפי תיבות של תורה, שכל אחת היא מצווה בפני עצמה! ומכל זה עולה גודל ההפסד של אדם העוסק בדיבורי לשון הרע, או אפילו בשיחה בטלה, שמפסיד כמה מאות ואלפי מצוות שהיה יכול לקיים באותו זמן.