חז"ל אומרים כי הנגעים באים על עוון לשון הרע. ומידה טובה מרובה ממידת פורענות: מהמעשה שלפנינו ניתן ללמוד על הצד השני של המטבע, עד כמה גדול שכרה של מילה טובה.
ליל הושענא רבה תשס"ט.
"הוא עמד במרחק לא רב ממני, אינני זוכר אם הוא הוכיח אותי במילים או שהמבט שלו בלבד הוא אשר היווה את התוכחה. 'למה לא אמרת? שלחו אותי אליך בגלל שאתה מתעסק בעניין, אך פעם שלישית כבר לא ישלחו אותי אליך'…"
במילים אלו מתאר ד"ר ר' יהודה מנדלסון שיחי', תושב שכונת רמות בירושלים, חלום שעבר עליו.
אם אתם חושבים שמדובר באיש של חלומות, כדאי שנשוב יחדיו לראשון דחול המועד סוכות תשס"ט:
מספר ד"ר מנדלסון: "בלילה הראשון של החג חלמתי כך: ראיתי מולי את ר' מרדכי חשין, יהודי צדיק משכונת רמות, רץ לכיווני ואומר 'שלום עליכם ר' יהודה'. הוא היה תוסס, חי, ועם פנים מאוד שמחות. הוא רץ לכיווני, ואני נזכרתי שהוא כבר אינו בין החיים. הרהרתי מיד לעצמי שלא כדאי לי לחבק אותו. הוא הבחין בכך ונעצר במרחק של מטר ממני. וכך הוא אמר: 'אני נמצא למעלה במקום שאף פעם לא חלמתי להגיע אליו. מקום מיוחד…' הוא תיאר עוד קצת את המקום המרומם אליו הגיע בשמים, ציין כמה מהתחומים בהם זכה לפעול לטובה בעולם, אך הדגיש שהוא הגיע למקומו המיוחד בגלל דבר אחד ויחיד – 'הקדמתי תמיד שלום לכל אדם. אם אנשים בעולם הזה היו יודעים מה מרוויחים מאמירת שלום אפילו פעם אחת, הם היו הולכים מאחד לשני ואומרים 'שלום שלום שלום'…
"'למה באתי אליך?' שאל ר' מרדכי בחלום, 'מפני שאני יודע שאתה מתעסק בנושא אמירת שלום. באתי לבקש ממך להעביר לרבנים' – וכאן מנה שמות רבנים משכונת רמות הירושלמית – 'לדרוש בנושא זה וללמד גם את ילדיהם ונכדיהם לומר שלום לכל אדם'.
"התעוררתי ולא סיפרתי את החלום לאף אחד. אפילו לאשתי לא סיפרתי כלום. מדוע? משום שכולם יודעים שאדם חולם במה שהוא מתעסק, ואני הרי תמיד נהגתי לדרבן אנשים לדרוש בשלום אחרים. יאשימו אותי שאני ממציא חלומות.
"ההתייחסות שלי לעניין השתנתה לחלוטין כאשר ר' מרדכי שב והופיע אצלי כעבור מספר לילות, והיה זה בליל הושענא רבה תשס"ט. כאמור, אינני בעל חלומות, אבל כאן היה מדובר במשהו מיוחד.
"ר' מרדכי נפטר כשנתיים שלוש קודם לכן, ולא חשבתי עליו במיוחד בתקופה שקדמה לחלומות. ר' מרדכי התגורר איתנו בשכונת רמות, התפללנו איתו בבית הכנסת של הרב נוימן רב השכונה או של הרב גואלמן רב קהילת 'שערי תבונה'. כמו"כ השתתפנו בשיעור דף היומי שנמסר ב'שערי תבונה' ע"י הרב משה דרוק. בכל מקום בלטה בו ההנהגה המיוחדת של הקדמת שלום לכל אדם. 'שלום עליכם', 'מה שלומכם?'… כל מי שהכירו גם לא שוכח את החיוך הנצחי שלו.
"לאחר החלום השני כבר ניגשתי לרבני השכונה ומסרתי להם את בקשתו של ר' מרדכי חשין זצ"ל, והם התייחסו לדברים בכל הרצינות. אחד הרבנים התחיל לתכנן באוזני באופן מיידי כיצד הוא חושב לפעול בעניין. לאחר החג הגיע שמע הסיפור לבני משפחתו של ר' מרדכי והם התקשרו אלי אחד אחרי השני כדי לשמוע את החלום לפרטי פרטיו. במשך מספר שבועות הרגשתי צורך ודחף לספר את החלום כדי לקיים את בקשתו של ר' מרדכי להתחזק בעניין אמירת שלום איש לרעהו.
"אני בעצמי נוהג לדרוש בשלום כל אדם, ולא פעם מבחין כיצד אנשים מגיבים לאיחול שלי כאילו שעומד מולם קיר… פעם עברו מולי שני בחורים צעירים, וכהרגלי אמרתי להם 'שלום'. אחד מהם השיב 'שלום' והמשיך בדרכו, כעבור כמה פסיעות חזר אלי עם פנים סמוקות ומלמל 'סליחה'… אם הבנתי אותו נכון, הרי שהוא התנצל על הטעות שלו להשיב שלום למישהו שאינו חבר או קרוב שלו…
"אני מבין את מי שמקפיד לא לומר את המילה 'שלום' לפני התפילה (ראה שו"ע או"ח סי' פ"ט סעי' ב'), אך האם גם במשך כל היום יש להתנהג כזרים אחד אל השני? ערכתי מחקר קטן בעניין וגיליתי שמי שההורים שלו לימדו אותו לדרוש בשלום רעהו, ינהג כך גם בעתיד, אך מי שהתרגל להתעלם מן הזולת בגיל צעיר, יתבייש לשנות את הרגלו בגיל מבוגר יותר".
(גליון 'איש לרעהו')