במסכת שבת דף קמ"ז כתוב: "כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו". החת"ם סופר מבאר את הגמרא הנ"ל: "דהיינו חודש אייר ונרמז בפסוק "כי אני ה' רופאך".
באווירת הקורנה, והגשם שיורד לו באייר בלי קשר לאביב שכבר הגיע לאזורנו, ראוי לזכור את הסגולה המובאת בכמה ספרים, על הגשם שיורד דווקא באייר, אחרי שהתחלנו כבר לומר 'מוריד הטל'…
אחד מגדולי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, היה רבי פנחס מקוריץ זי"ע. בספרו 'אמרי פנחס' שער ד' הוא כותב: "הגשמים שהם מפסח עד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין כמוהו בכל הרפואות, היינו לעמוד ראשו מגולה קצת על הגשם שיורד עליו, גם לפתוח פיו שירדו לתוכו".
האוהב ישראל מאפטא, הזכיר גם הוא וכתב: "הגשם היורד באייר הוא רפואה גדולה לכל התחלואים שאין לכך רפואה כמוה בכל חנויות הרפואות".
ואיך זה מסתדר עם מה שאנו יודעים, שגשמים בקיץ הם סימן קללה חלילה?
בהלכות תעניות הלכה ט', כתב הרמב"ם: "יצא ניסן של תקופה, והוא כשתגיע השמש לתחילת מזל שור, אין מתענים, שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה, הואיל ולא ירדו כל עיקר מתחילת השנה". מכך מבינים שאם הגשם ירד בחורף, וממשיך לרדת באייר – אין בכך סימן קללה.
צאו החוצה, תנו לטיפות להרטיב לכם את הראש והפנים, ואפילו פתחו את הפה ונסו לשתות עד כמה שניתן. הגשמים עכשיו הם מיוחדים במינם, וכדאי לנצל אותם!
אפשר גם להניח כלי בחוץ, להמתין שיתמלא ממי הגשמים ולשתות לאחר מכן.
בשם מרן הרב יצחק כדורי זצ"ל כתבו, כי "סגולה לרפואה, לשתות מי גשמים היורדים בחודש אייר, וזו הרפואה הגדולה ביותר בעולם"
נרטבת? תדע שקיבלת מתנת שמיים של רפואה, בריאות ושמירה ממחלות.