מדוע התירו לחבר חלקי כלי שהתפרק ביום טוב? │ כיצד על אדם לנהוג כאשר קיבל מכתב סגור מגוי? │ ובאיזה אופן מותר לאדם להציל את פירותיו מפני הגשמים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', מסימן תקי"ט סעיף ב' עד סימן תקכ"א]
חיבור חלקי כלים ביום טוב
כלים שעשויים מכמה חלקים, כגון, כיסא, שולחן, מנורה, מותר לחבר אותם ביום טוב עצמו, משום שאין בניין וסתירה בכלים, ומשום שמחת יום טוב לא חששו חז"ל שמא יתקע, ואפילו אם התפרקו הכלים כבר בערב יום טוב, והייתה לו אפשרות לתקן ולחבר אותם כבר לפני יום טוב, בכל זאת מותר לו לחבר אותם ביום טוב עצמו, אבל אסור לו לחבר אותם בחוזקה.
פתיחת מכתב שהביא גוי ביום טוב
גוי שהביא מכתב סגור, מותר לפתוח אותו ביום טוב, אבל אם כתוב עליו אותיות או צורות, אסור, משום מוחק, והגר"א אוסר זאת בכל אופן ולכן אסור לפתוח את המכתב, כיוון שכל מה שהתירו הוא רק משום שמחת יום טוב, ואם אין כאן עניין של שמחת יום טוב, הדין הוא שאסור, ובהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שהסיבה שהמהרי"ל התיר לפתוח את המכתב הסגור, היא מכיוון שהאיסור לפתוח מכתב סגור הוא משום בונה וסותר, וביום טוב אין בניין וסתירה בכלים.
חיתוך חבל שקשר בו מכסה של כלי
חבלים שקושרים בהם מכסה של כלים, כגון שידה תיבה ומגדל, וכן חבלים שקושרים בהם מכסה של קרקע, כגון מכסה של בור או חפירה בקרקע כאשר המכסה קשור בחבל, הדין הוא כך, אם החבלים הם של כלים, מותר להתיר את הקשר ומותר אפילו לחתוך את החבל, אבל אם הם של קרקע, מותר רק להתיר את הקשר, אבל אסור לחתוך את החבל, כיוון שיש בזה משום סותר, וסותר בקרקע הוא חמור יותר.
קטימת קיסם לצורך חציצת השיניים
אדם הרוצה לקטום קש, קיסם, או תבן, או עצי בשמים, יש בזה בעיה של תיקון כלי, ולכן, מבואר לעיל בסימן שכ"ב סעיף ד' לעניין שבת, שכיוון שקש או תבן הם מאכלי בהמה ואין בזה בעיה של תיקון כלי, לכן מותר לקטום אפילו בסכין כדי לחצוץ בו את שיניו, אבל קיסם, מכיוון שהוא לא מאכל בהמה, יש בו בעיה של תיקון כלי, ואסור לקטום אותו אפילו ביד.
קמטים שעושים הנשים בבתי זרועותיהם ובבתי שוקיהם, אסור לעשות ביום טוב משום תיקון כלי.
טיאוט הבית ביום טוב
מבואר לעיל בסימן של"ז, לעניין הלכות שבת, שמותר לטאטות קרקע מרוצפת, אבל קרקע שאינה מרוצפת, אסור לטאטות אותה, משום שיש בזה חשש של מזיז עפר ממקומו, וכן, יש בזה ביה של משווה גומות, ויש מחמירים שלא לטאטות אפילו קרקע מרוצפת, משום שגוזרים קרקע מרוצפת אטו קרקע שאינה מרוצפת.
הצלת פירות מפני הגשמים
אדם שיש לו פירות על הגג, ורואה שיתכן שירדו גשמים ויפסידו לו את הפירות, מכיוון שאין בזה טורח כל כך, התירו לו חכמים לטרוח ביום טוב, ולהוריד אותם אל הבית דרך ארובה שבגג על ידי חבל, או להשליך אותם אל הבית, משום הפסד ממונו, אבל אסור לו להוריד את הפירות בחבל דרך חלון שבגג, משום שיש בזה טירחה יתירה, שהרי צריך להעלות את הפירות עד החלון, ולאחר מכן להוריד אותם בחלון, ואפילו אם הוא רוצה לטרוח ולהגביה אותם עד החלון, ומשם להשליך אותם, אסור, משום שיש בזה טירחה להעלות אותם עד החלון, אבל חלון שהוא נמוך ואינו עשוי בגובה הגג, מכיוון שאין בזה הרבה טירחה, מסתבר שמותר, וכן אסור להוריד את הפירות בסולמות כאשר הם נמצאים בשקים, ואם אין ארובה היכן שהפירות נמצאים, אסור לו להוליך אותם לגג הסמוך שיש בו ארובה ולהוריד אותם משם אל הבית, משום שזה טירחה יתירה, ואפילו אם שתי הגגות באותו גובה והוא לא צריך לטרוח ולהעלות את הפירות, בכל זאת אסור, ואפילו במקום הפסד.
מותר לכסות פירות, או כדי יין, או לבנים כדי שלא ידלוף עליהם מים, ואפילו אם הלבנים מוקצה, כגון שהם סגורות ועומדות לצורך בנייה, מותר.
אם דולף מים מהתקרה לתוך הבית ביום טוב, מותר להניח כלי תחתיו, כדי שלא ייטנף הבית.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א