הרב אברהם פוקס
בעירו של החתם סופר התגורר בחור יתום, והחתם סופר היה דואג לו, מעודד את רוחו ומייעץ לו בהתלבטויות ובקשיים שהיו מנת חלקו יום יום.
בערב יום הכיפורים בשעה שעם ישראל מתכונן ליום הקדוש, קרא החתם סופר לבתו, וביקש ממנה "לכי בבקשה לביתו של אותו בחור יתום, ואמרי לו שלאחר יום כפור אשדך אותו עם יתומה פלונית, לאחר מכן תלכי נא לביתה של הבחורה היתומה אשר גרה בקצה השני של העיר, וגם לה תאמרי כי לאחר יום כפור אשדך אותה עם אותו יתום".
בתו של החתם סופר תמהה לעיתוי הבקשה ואמרה לאביה הגדול: "אבא, עומדים אנו כעת בערב יום הכפורים ועוד זמן לא רב תתחיל תפילת "כל נדרי" בבית הכנסת, וכי לא עדיף שאלך לבתיהם של היתום והיתומה לאחר יום הכפורים?", השיב לה אביה, "בתי היקרה, מצוה שכזו, לשמח יתום ויתומה, חפץ אני לקחתה עמי לבית הכנסת"…