סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א:
לפני כמה שנים בהיותי אצל הגאון הצדיק רבי משה ניישלאס זצ"ל רב ואב"ד שיכון סקווירא, שאל אותי אם הנני רוצה שיעניק לי מתנה, והשבתי לו שכן.
קם הרב זצ"ל ממקומו, ניגש לארון הספרים שבחדרו, והוציא שולחן ערוך ישן מהארון, ופתחו בריש הלכות שבת (סי' רמ"ג), והראה לי על גליון השו"ע, שמופיעה תשובת ה"חתם סופר" (או"ח סי' נ"ט) על זה שאנו מתפללים להקב"ה שתהיה פרנסתנו בהיתר ולא באיסור. ולכאורה, איך שייך להתפלל על כך, והרי הדבר תלוי בבחירת האדם עצמו. אל תגנוב ואל תגזול – ממילא תהיה פרנסתך בהיתר ולא באיסור…
ומספרים שפעם אחת בא אחד לפני הגה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז זי"ע, וביקש להתברך בברכה על יראת שמים. אמר לו הרה"ק, על יראת שמים אתה מבקש ממני ברכה? בשלמא על בנים או פרנסה או בריאות – על זה שייך לתת ברכה, אבל יראת שמים? – אם תהיה ערליכער יוד, אז ממילא תהיה ירא שמים…
וביאר ה'חתם סופר', שודאי אין הכוונה לפרנסה באיסור על ידי גניבה או גזילה, אלא כוונת התפילה היא על יהודי המתנהג בטכסיס של יראת שמים, אלא שכאשר הדבר נוגע לענייני פרנסתו, הוא מחפש לו היתרים, הוא מבקש להיכנס בפרצה דחוקה כדי להרוויח ממון, ועל כגון דא צריכים סייעתא דשמיא מרובה, ותפילה מיוחדת, שתהיה פרנסתנו בהיתר ולא באיסור. "בהיתר" – היינו בהיתר "גמור"! בלי פשרות ובלי פירצות דחוקות. שלא יחפשו להוציא איזה היתר דחוק להתפרנס מכך, ושלא יבקשו דרך עקלתון ללכת בערמומיות ובמרמה כדי לעקוף את האיסור, אלא ילכו בדרכי התורה בלי שום התחכמות!
אח"כ הניח הרב זצ"ל את ידיו על כתפי ואמר לי בהתרגשות גדולה: ה'חתם סופר' הזה – הוא מתנה גדולה! – הוא מפתח לכל החיים!…
ממשיך הרב ואומר: בכל ערב שבת מגיע אלי יהודי אחד ואומר שלשבת זו הוא רוצה "היתר" שיוכל להגיע אליו משלוח עם דברים שצריך להם, מפני שזה דבר האבד והפסד מרובה… ואני אומר לו: לא! – אם תשמור את השבת בשלימות בלי שום התחכמויות, ישפיע עליך הקב"ה שפע של פרנסה טובה והרחבה בלי הפסדים. ואכן אני רואה שב"ה הוא אף פעם לא הפסיד, ויש לו פרנסה בהרחבה…
(נעם שיח)