בליל שבת בשעה אחת בלילה, התעורר רבינו הגר"ח קניבסקי זצוק"ל ואמר להבה"ח ישראל אוחיון, ששהה בביתו, "אני רוצה לקום ללמוד, זה ביטול תורה".
והסביר רבינו זצוק"ל מדוע זה ביטול תורה: "גם במיטה אני לומד כל הזמן, חשבתי שאני אסיים את הש"ס, עכשיו ואני רואה שאני לא מצליח". ציטוט נורא, מהמקור, אלו היו מילות קדשו של רבינו זצוק"ל .
לאחר מכן, מרן זצוק"ל הניח עליו את ידו בחיבה ואמר לו: "תבקש מהקב"ה שיהיה לך יראת שמים כי אם יש יראת שמים הכל טוב".
ואכן, רבים שואלים את רבינו זצוק"ל בקבלות קהל כיצד להגיע ליראת שמים ורבינו זצוק"ל אומר, "על ידי תפילה".
במאמר המוסגר, ישנו את הסיפור הידוע ממרן הסטייפלער זיע"א, שאמר למישהו, "עד היום אני מתפלל על חיים שלי שתהיה לו יראת שמים", וזאת כאשר רבינו זצוק"ל כבר היה בן 52 ואורו זרח בעולם כולו.
הסתכלתי בספרו של רבינו זצוק"ל 'שיח השדה', יש ארחות חיים להרא"ש שמביא מדרש אגדת בראשית ובו כתוב בזה הלשון: "אין לך דבר יותר חביב ממי שירא מהקב"ה".
*
אחרי מה שראיתי בליל שבת קודש עם המשפט הנפלא של רבינו זצוק"ל, חשבתי שמן הראוי לייחד את המאמר על נושא יראת שמים. הרה"ג רבי אברהם ישעיהו אפשטיין שליט"א ונכדו הרה"ג ר' יעקב ישראל קניבסקי שליט"א, אמרו לי שכמה פעמים אנשים באו לרבינו זצוק"ל וביקשו ברכה על יראת שמים ואמר להם: "זה גם אני צריך".
בנו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, סיפר לי כמה דברים נפלאים שאוזן טרם שמעתם:
השבוע היה כאן דבר נפלא. רבינו זצוק"ל במשך הלילות כשישן, ואני יכול להעיד שגם במנוחת היום, שמעתי אותו אומר: "עכשיו סיימתי ביכורים". כעבור זמן קצר של מנוחה שמעתי לפתע שאומר: "עכשיו אני אוחז במסכת פלוני", וכך מדי פעם חולף על פני המסכתות ואומר את המסכתות שסיים עתה והיכן אוחז.
ביום חמישי בשבוע שעבר, כשהגיע בנו הגאון רבי אברהם ישעיהו שליט"א, אמר לו רבינו זצוק"ל: "היום ב"ה הצלחתי לסיים את הש"ס".
הכל מדובר בזמנים של ביני וביני, מלבד סדרי לימודיו וחובותיו הקבועים במשך כל היום והלילה. הוסיף רבינו זצוק"ל ואמר: "אני רוצה לסיים את הש"ס לפחות אלף פעמים".
הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, שאל את אביו: "אבא, תסביר לי מה זה אלף פעם". אמר לו רבינו זצוק"ל משפט מבהיל: "אני יודע שיום אחד יגיע היום ויעשו לי את המבחן, כדי שאוכל לעמוד במבחן ביום שזה יגיע, אני כל הזמן חוזר וחוזר כדי שלא אשכח".
פחד פחדים!
*
אמר לי הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, עכשיו אגלה לך משהו שעד היום לא גיליתי:
בשנים האחרונות רבינו הרגיש שהזקנה גוברת עליו ואמר לי: "אני מרגיש שבבלי יש לי גירסא דינקותא, למדתי טוב את הש"ס מאז שאני צעיר מאוד מאוד ב"ה ואני חוזר וזוכר. בירושלמי שחסר לי בגירסא דינקותא, לא כמו הבבלי, כמה שאני חוזר אני מרגיש שאני לא מספיק זוכר. אני רוצה לקבוע אתך חברותא בירושלמי".
וכך מידי לילה הסתגר רבינו זצוק"ל בחדר לימודו עם בנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א ולמדו ירושלמי כסדר כשעה ומחצה, בלא קשר לשאר לימודיו הרבים הקבועים. רבינו זצוק"ל היה קורא ומסביר את הירושלמי, לראות שבאמת זוכר.
"עד שאבא לא עבר על כל הירושלמי וראה שזוכר הכל ומסביר הכל כמו שצריך, לא נרגע. רק כשסיים נרגע וגם אז אמר לי, 'אני פוחד מהיום שיהיה מבחן ואני רוצה לזכור'".
*
עוד סיפר הגאון רבי יצחק שאול שליט"א: כבר לפני שנים רבות, ותיקי המתפללים בביהמ"ד לדרמן זוכרים, לאחר שרבינו זצוק"ל היה עולה לתורה ערך סיבוב בביהכ"נ בדרכו למקומו. במהלך הזמן שנהיה יותר קשה ערך את הסיבוב סביב לבימה. אנשים שישבו שם פינו מקומם לרבינו זצוק"ל שיוכל לעבור והתיישבו בחזרה.
אירע פעם ויהודי תלמיד חכם שישב שם חש פגיעה כשהעירו לו לקום לרגע. רבינו זצוק"ל עבר כהרגלו ונראה היה שלא שם לב כלל למתרחש.
בשבת אחר הצהרים קרא רבינו זצוק"ל לבנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א ואמר, אני רוצה שתבוא איתי למקום עכשיו. כבר לא היה לו קל לרבינו זצוק"ל ללכת מרחק רב ברגל, אך רבינו זצוק"ל טרח ללכת עד מקום מגוריו של אותו יהודי ת"ח, עלה לביתו, ביקש סליחתו ואמר שהדבר לא קשור אליו כלל.
אותו ת"ח אמר מיד שברור שאין לו שום טענה ח"ו והחל מיד לדבר עם רבינו זצוק"ל בלימוד.
לאחר מכן אמר רבינו זצוק"ל לבנו: "יש אנשים ששומרים טינה בלב שנים רבות, אתה יודע על מי זה כתוב, בנביא בעמוס 'ועברתו שמרה נצח', אבל מאז שאני בחור בישיבה אין דבר כזה אצלי, גם אם היה איזה משהו באותו יום כבר הייתי הולך להגיד שאני מוחל, לא שמרתי את זה בכלל".
*
רבינו זצוק"ל מקיים את כל השולחן ערוך, אין סעיף קטן אחד שאינו מקיים עם יראת השמים המופלגת שלו. כיצד ניתן להסביר את הרוגע השורה עליו כשהוא אף מרגיע את כולם.
חז"ל מביאים משל נפלא שכאשר אדם רואה זאב הפחד שאוחזו כה גדול שהוא מבליע את הפחדים הקטנים. רבינו זצוק"ל מזכיר תמיד את החז"ל הזה, את הפחד הגדול מהקב"ה שהחסיד חובת הלבבות היה אומר שמעביר את הפחד מדברים אחרים. הפחד הגדול מהקב"ה מביא לכך שאין לו פחד מדברים אחרים.
אני יכול להעיד שראיתי כמה פעמים אנשים שבאים לרבינו זצוק"ל על פחדים שונים, היה פעם חתן שאמר שמפחד להתחתן. אמר לו רבינו זצוק"ל, "ממצוות אתה פוחד? מעבירה צריך לפחד". המושג פחד צריך להיות רק מחטאים, כפי שרבינו זצוק"ל כתב בספרו "ארחות יושר" בפרק פחד: כתוב בפסוק "פחדו בציון חטאים", פחד צריך להיות מעבירות בלבד.
*
סיפר לי נכדו של רבן של ישראל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, יבדל"ח הגאון רבי נח שטינמן שליט"א, שהיה אצל רבינו זצוק"ל בביתו ביום הכיפורים באחת השנים האחרונות, ולפנות בוקר הבחין שרבינו זצוק"ל מתהפך על מיטתו מצד לצד ללא מנוחה.
הוא ניגש לרבינו ושאל מה מטריד את מנוחתו. אמר לו רבינו זצוק"ל: "כתוב עיצומו של יום מכפר, זה עלות השחר, וככל שמתקרב עלות השחר אני מתמלא במתח האם אזכה לכפרה או לא, והמתח הזה לא נותן לי להירגע!"
עוד סיפר לי הגאון רבי ישראל פרוכטר שליט"א, ר"מ בישיבת 'קרית מלך', אשר היה שוהה בתורנויות במוצאי שבתות אצל רבינו זצ"ל במשך כל הלילה, והייתי זוכה להחליפו לפנות בוקר. לילה אחד הבחין שרבינו לא מצליח להירדם. ניגש ושאל: "מה מטריד את זיידע?"
אמר לו רבינו זצוק"ל במילים הנוראות האלו: "אני כל הזמן חושב על המבחן שהולך להיות לי ואני פוחד אם אעמוד במבחן הזה, מהפחד הזה אני לא מצליח להירדם!"
אמר הרב פרוכטר שליט"א לרבינו: "יש לי עצה, היכן אוחז כעת רבינו בלימודו?" אמר לו רבינו זצוק"ל: "מסכת בבא קמא בדף פלוני". הרב פרוכטר שליט"א החל לקרוא היכן שרבינו אחז בלימודו ומיד החל רבינו זצוק"ל לומר את כל הגמרא וכל התוס' דף אחרי דף אחרי דף עד שהבחין שאכן בקיא בתלמודו, ואז שרה עליו רוגע ונרדם.
יהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה.
(מגזין 'במה' 118)