סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א: כידוע היה מרן הגה"ק מוויזשניץ זי"ע מקפיד מאוד שלא יתפללו תפילת שחרית מאוחר, ובשנים עברו היה נוהג להיכנס מידי פעם לביהמ"ד ולמניינים המתקיימים ב'שטיבלאך' לבדוק מי מתפלל מאוחר – או אז היו אנשים ממהרים להיחבא מפניו או מתכסים בטליתם כדי שלא יכיר אותם…
יהודי אחד – חסיד וויזשניץ המתגורר במאנסי, סיפר לי סיפור נפלא שאירע עמו לפני שנים: יום אחד נכנס הרבי לביהמ"ד בשעה שתים עשרה וחצי, והבחין בו שזה עתה סיים להתפלל ומקפל את התפילין שלו. ניגש אליו הרבי והסתכל על תיק התפילין לראות אם הם תפילין של רש"י או של ר"ת, וראה שהם של רש"י. הרבי יצא מביהמ"ד ולא אמר לו כלום, אולם לאחר זמן קרא לו ונתן לו "פסק" [=תוכחה] על כך שהוא מתפלל מאוחר.
השיב האברך – שהיה כמה שנים אחר נישואיו ועדיין לא נושע בזש"ק – "איך האלט שוין עטלעכע יאר נאך די חתונה, און איך האב נישט קיין וועקער" – אני כבר כמה שנים אחר החתונה, ואין לי מי שיעורר אותי (דהיינו, אין לי תינוק שיעיר אותי מהשינה)… הרבי הסתכל עליו ואמר לו: "ס'נישט פורים היינט"… [היום זה לא פורים]…
כשיצא האברך מחדרו של הרבי, ניגש אל המשב"ק הרה"ח הנעלה ר' יעקב ראזענפעלד שליט"א, וסיפר לו כל מה שאירע בינו לבין הרבי. אמר לו הגבאי: "האם הבנת מה שהרבי אמר לך? – הרבי אמר לך שהיום זה לא פורים, ולכן אין ביכולתו לפעול עבורך ישועה, אמנם זכור נא בפורים להיכנס אל הרבי לפעול ישועה!".
האברך שמר את הדברים בלבו, ואכן בפורים ניגש אל הרבי והתחנן שיברכו בזש"ק, אך הרבי השתמט מבקשתו ולא הבטיח לו שיוושע. כך עברו על האברך עוד פורים ועוד פורים, עד שבאחת השנים נעשה "יורד" רח"ל, והפסיד הרבה מרכושו – ואז באותה שנה בפורים נקרא לפתע להיכנס אל הרבי. כשנכנס מסר לו הרבי מעטפה עם סכום כסף באמרו שהוא רוצה לקיים מצות "מתנות לאביונים", אך האברך זרק בחזרה את המעטפה והגיב בכאב: "כסף אני צריך?! – נחת אני צריך!!"…
הרבי נתרגש עד למאוד, והאציל עליו מברכותיו והבטיח לו שבשנה זו יזכה לפירות טובים. וסיפר האברך שאכן תוך שנה נושע מברכתו של הרבי ונולד לו בשעטו"מ בן זכר…
(ע"פ גיליון נעם שיח)