אם נעקוב אחר סדר היום של הגנב, נראה שהוא עושה את "עבודתו" במסירות נפש ממש, הוא מטפס על בנין גבוה באישון ליל, כשכולם נמים את שנתם ונכנס דרך החלון, ואז אם הבעה"ב רואה אותו, הוא צריך לברוח, וכשהוא בורח, הוא לא מתייאש כל כך מהר, אלא ממתין להזדמנות אחרת…

עִם-לָבָן גַּרְתִּי (ל"ב , ה')

בפרשתנו מסופר (בראשית ל"ב, ד' – ה'), שיעקב אבינו שלח שליחים אל עשיו אחיו לומר לו "עם לבן גרתי", ופירש רש"י: "גרתי – בגימטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים". דהיינו שיעקב אבינו אומר לעשיו: דע! – על אף ששהיתי עם לבן כ"כ הרבה זמן – לא למדתי כלום ממעשיו הרעים, ושום דבר לא השפיע עלי.

והנה, לכאורה במושכל ראשון הדבר יכול להתפרש כגאוה חלילה – אין לו משהו אחר לומר לאחיו?! – הדבר הראשון שהוא מבקש שיאמרו לאחיו הוא: דע! אני צדיק! עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי! אבל לא "סתם צדיק" – אלא "צדיק גדול"! – ולא למדתי ממעשיו הרעים! – הייתי אצל ה"פעטער" (הדוד) כמה שנים ולא למדתי "כלום" ממעשיו!…

******************************

מבאר ה"חפץ חיים" זי"ע, שאדרבה, מדברי יעקב אנו רואים את גודל ענוותנותו, שהרי דוד המלך ע"ה נעים זמירות ישראל אומר בספר תהילים (קי"ט, צ"ח) "מאויבי תחכמני" – אפשר ללמוד דרך בעבודת ה' מכל אחד ואחד – גם מגוי!

ולכאורה, איך אפשר ללמוד מגוי ערל טמא ומשוקץ דרך לעבודת ה'? אבל התשובה היא – כן! – אפשר ללמוד מהגוי איך הוא ניגש להבליו – באיזה התלהבות וחמימות הוא ניגש לעשותם – באיזה מסירות נפש ונאמנות הוא עושה אותם! – הוא קם מוקדם בבוקר, ונחפז להבליו! – שום דבר אין עומד לו בדרכו להפריעו מלעשותם! – לא קור ולא חום! – ואף פעם איננו עייף!

כך צריך יהודי לגשת לעבודת ה' – בחיות דקדושה! – מיט א ברען! – עם חשק והתלהבות! – מתוך שמחה! – ובלי התרשלות! ששום דבר לא יעמוד לו בדרכו להפריעו מלקיים את מצוותיו. וכמו שדורשי רשומות היו מרמזים בפסוק (תהלים נ"ה, ט"ו) "בבית אלוקים נהלך ברגש" – ברג"ש ר"ת ברד, רוח, גשם, שלג – ששום דבר לא יעמוד בדרכו למנעו מללכת לבית ה'.

הנביא אומר (עמוס ח', י"א): לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'. אמרתי פעם בדרך צחות, דלפעמים בעת שהאדם עסוק בצרכיו בשקידה עצומה, הוא שוכח לאכול ואינו מרגיש כלל שהוא רעב – "לא רעב ללחם ולא צמא למים" – הוא אינו רעב לאכול ואינו צמא לשתות באמצע היום, "כי אם לשמוע את דברי ה'" – כשמגיע העת ללמוד – כשמתחיל השיעור בביהמ"ד, פתאום הוא מתחיל להרגיש את הרעבון או הצמא…

ב"כנסת יחזקאל" – ראדאמסק כתב לפרש את הכתוב (בראשית כ"ה, ל'): כי עייף אנכי – הוא עייף רק בענייני "אנכי ה' אלוקיך" – כשהוא עוסק בעניינים רוחניים הוא מרגיש עייפות – לא כן כשהוא עוסק בעניינים גשמיים…

שנינו במשנה (אבות פ"ד, מ"א): "איזהו חכם הלומד מכל אדם", האדם יכול ללמוד מכל אחד דרך לעבודת ה'. והנה, "מכל אדם" – הכוונה שמכל אדם – יהיה אשר יהיה – רשע כצדיק, טיפש כחכם, וגם להבדיל מ"גנב" אפשר ללמוד… ולכאורה – מה אפשר ללמוד מ"גנב"?

אומר הרה"ק רבי ייבי מאוסטראה זי"ע, שאם נעקוב אחר סדר היום של הגנב, נראה שהוא עושה את "עבודתו" במסירות נפש ממש, ושום דבר אין עומד בדרכו! – כי הגנב מטפס על בנין גבוה באישון ליל – כשכולם נמים את שנתם – ונכנס דרך החלון לבית האדם לגנוב, ואז אם הבעה"ב רואה אותו – הוא צריך לברוח – וכשהוא בורח, הוא לא מתייאש כל כך מהר, אלא ממתין להזדמנות אחרת לבצע את זממו – ואף אם לא יעלה בידו – הוא לא מתייאש, והוא מנסה אצל אדם אחר, או בלילה אחרת – וכל הזמן הוא חושב עצות בכל כוחו היכן לגנוב – ואפילו אם תפסו אותו בגניבתו, ושפטוהו להכניסו בבית האסורים, הוא עדיין אינו מתייאש, הוא מבטיח לשופטים בהן צדקו ששוב לא יחזור לסורו, ושישחררוהו במהרה, וכשהם מתפתים מדבריו ומתרצים לשחררו, הוא חוזר שוב למעשיו הרעים בלי לחשוב מכלום!…

כמו"כ צריך יהודי להתנהג בעבודת השי"ת, ששום דבר לא יעמוד לו בדרכו – צריכים ללכת במסירות נפש, ואפילו אם חלילה היתה לו נפילה – אין צריכים להיבהל מזה, אלא צריכים להתחזק ולנסות עוד פעם ולא להתפעל מכלום עד שיצליח לעבוד את ה' בלי התרשלות, "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד, ט"ז).

ולפעמים אפשר ללמוד דרך בעבודת השי"ת אפילו מאדם רע! מאדם רע?! כן כן! – מאדם רע! – אם הזדמן לו לראות איך שאדם עני נוקש בדלת אחד ומבקש צדקה – הבעה"ב פותח לו את הדלת – והעני מתנה לפניו את צערו, שיש לו בית מבורך עם ילדים, וחלק מהם הגיעו לפרק "האיש מקדש" והוא צריך להשיא אותם, ויש לו הוצאות רפואיות שונות, אך לרש אין כל! והוא מבקש את עזרתו. הבעה"ב מקשיב לו היטב, ואח"כ אומר לו "ה' יעזור לך – אל תדאג! אל יפול רוחך בקרבך! הקב"ה יש לו מספיק לכולם, צריכים רק להתחזק באמונה ובטחון ותראה ישועות גדולות!" – והוא משאיר אותו בחוץ וסוגר עליו את הדלת…

מאדם כזה צריכים ללמוד מדת האמונה ובטחון! – ברם אין צריכים לחקות את האדם הזה … – אבל על עצמו – כן! – צריכים לנצל דיבורים הללו לעבודת ה'! ולדוגמא – אף אם הוא ניסה כמה פעמים להתחזק ולא עלתה בידו, היו לו כמה נפילות וכדו', אעפ"כ יגיד לעצמו "ה' יעזור לך, התחזק, אל תדאג! אל יפול רוחך בקרבך!… וכשיתחזק באמונה ובטחון, יהא לבו סמוך ובטוח שהקב"ה יעזור.

******************************

והנה, גם מתינוק יכולים ללמוד דרך בעבודת ה'. איתא בספר "שיח שרפי קודש" (חלק א', אות רמ"ו): שמעתי בשם הרה"ק הרבי ר' בונם זי"ע (ופעם שמעתי דבר זה בשם הרה"ק הרבי ר' יצחק מווארקא זי"ע) – ששלשה דברים צריך האדם ללמוד מתינוק, ואלו הם: א) שלעולם הוא בשמחה – לא בעצבות. ב) שתמיד לא ינוח ולא ישקוט – אלא טרוד בעניניו. ג) שעל כל דבר קטן שהוא רוצה ומבקש – הוא בוכה. כן צריך האדם להתנהג בעבודת הבורא ית"ש, בשלשה דברים הללו.

כמו כן יכולים ללמוד דרך לעבודת ה' מהיצר הרע – האם יתכן ששייך ללמוד "עבודת ה'" מהיצר הרע?! – אלא מספרים שפעם אמר ה"חפץ חיים" זי"ע שפעם אחת הגיע אליו יצר הרע, ואמר לו "הן אדם זקן הינך וכה חלש, מה לך להשכים קום בשעה מוקדמת כזו – תפוס נא תנומה נוספת למען יתחזקו כוחותיך!" ועניתי לו – אמר ה"חפץ חיים" – "ומה איתך, הן אתה זקן הרבה יותר ממני, ושנותיך כשנות העולם, והנה כבר קמת והשכמת, ועתה הנך כבר עומד ועושה עבודתך, ואם כן מה תרצה ממני"…

הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל ראש ישיבת טעלז בארה"ב נסע פעם למקסיקו לאסוף כסף עבור מוסדותיו. בהיותו שם הלך לחפש אחר עשיר אחד להתרימו עבור מוסדותיו, אמנם כשהגיע ראש הישיבה לביתו, לא מצאוהו שם, ועל כן ניסה את מזלו אחה"צ, וגם אז אמרו לו שאינו נמצא. וכשהגיע כמה שעות אח"כ בערב, עדיין לא היה בביתו – וכששאל אם הוא יכול ללכת למקום עבודתו למצוא אותו – ענו לו בני הבית שצריכים לדבר אתו רק בבית ולא במקום אחר.

לא היתה לראש הישיבה ברירה, והמתין עד שעה מאוחרת בלילה, ולבסוף הגיע העשיר באישון לילה – עת בני אדם שוכבים על משכבותם – ואז דיבר אתו על הישיבה וצרכיה המרובים. בתוך דבריו התאונן ראש הישיבה בפניו שהוצרך לחזור ולבא הרבה פעמים עד שמצאוהו כאן בשעה מאוחרת.

אמר לו העשיר: שמעו נא ראבינער! אני רוצה לומר לכם משהו! – "מ'דארף ליגן אין געשעפט'!" – צריכים להיות שקועים ראשו ורובו בעסקים ובעבודה, ואין זמן לעוד דברים באמצע…

מיד כשחזר ראש הישיבה לישיבה, כינס את הבחורים בני הישיבה ואמר להם: איני יודע כמה כסף עשיתי – אבל זה כן – חזרתי עם אוצר גדול! ואז סיפר להם מעשה זה, ובסיום דבריו אמר בהתרגשות "מ'דארף ליגן אין געשעפט'!" – אם רוצים להגיע לגדלות, לעלות מעלה מעלה – לא די שעוסקים באותו דבר – צריכים להיות שקועים בו ראשו ורובו עם כל כוחותיו! – רק כך אפשר לגדול להיות גדול בתורה. וכן כשמתפללים, צריכים לראות שיהא זה בכל כוחותיו, בלי שום התרשלות כלל וכלל!

וזהו מה שיעקב אבינו שלח לומר לעשיו: עם לבן גרתי – הן אמת שתרי"ג מצוות שמרתי ולא עברתי עליהם, אמנם – התאונן יעקב אבינו – לא למדתי ממעשיו הרעים – לדאבוני לא למדתי מלבן איך שהוא קם בבוקר מוקדם למעשיו הרעים, ואיך שהוא עושה את הבליו בחשק ובשמחה ובהתלהבות, כל זה – מתאונן יעקב – לא למדתי ממנו – כדי לעשות כך בעבודת ה', אכן קיימתי מצוות, אבל לא עם כל החיות כלבן למעשיו הרעים…

(מתוך נועם שיח מכון אפריון לשלמה וישלח תשע"ה)