מה הוא 'חדש'? • מדוע רוב העולם לא נזהרים באיסור זה? • ועד מתי אסור לאכול 'חדש'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ט סעיף י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אסור לאכול 'חדש' אף בזמן הזה, ומבאר המ"ב, שהכוונה היא לתבואה שנשרשה לאחר זמן הקרבת העומר, אבל תבואה שנשרשה לפני זמן הקרבת העומר, העומר מתיר אותה, ואיסור חדש שייך רק בה' מיני דגן, דהיינו, חיטים, כוסמין, שעורים, שיפון, ושיבולת שועל.
אומר המ"ב, אסור לאכול חדש אף בזמן הזה, שנאמר, 'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה בכל מושבותיכם', משמע מזה, שאפילו בחו"ל נוהג האיסור עד עצם היום הזה, דהיינו, עד יום הבאת קרבן שהוא ט"ז בניסן, ומשום ספיקא דיומא, מחמירים עוד על יום אחד.
מביא המ"ב, שיש היתר על חדש, מחמת ספק ספיקא, ספק אחד, אולי התבואה משנה שעברה, וגם אם תימצי לומר שהיא מהשנה, אולי היא נשרשה קודמת הקרבת העומר, והעומר התיר אותה.
אומר המ"ב, רוב העולם לא נזהרים כלל באיסור חדש, ויש שלימדו עליהם זכות, כיוון שהוא דבר קשה להיות זהיר בזה, ולכן סומכים מפני הדחק על מקצת הראשונים שסוברים, שחדש בחו"ל אינו אסור אלא מדברי סופרים שגזרו משום ארץ ישראל, ולא גזרו אלא במקומות הסמוכים לארץ ישראל, ועוד, שאיסור חדש נוהג רק בתבואה של ישראל ולא בתבואה של גוי.
אומר השו"ע, אסור לאכול חדש אפילו בזמן הזה, בין לחם, ובין קלי, ומבאר המ"ב שקלי הם גרעינים של ה' המינים הקלויים באש, וכן קרמל, דהיינו, שנתמולל ביד ולא הובהב באש, ומביא המ"ב בהמשך, שהאיסור הוא רק על התבואה עצמה ולא על הכלי, אא"כ הוא יודע להדיא שבישלו בכלים הללו חדש, שאז גם הכלים אסורים, אבל רק בבן יומו.
במקומות שיש איסור חדש, אסור עד תחילת י"ח בניסן בחו"ל, ובא"י עד תחילת ליל י"ז בניסן, וכל יום ט"ז אסור, שנאמר, 'עד עצם היום הזה'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א