השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד מתחייב אדם על קשירה בשבת?
מה הם ג' סוגי הקשרים? • ובמה נחלקו הראשונים בדין קשירה בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ז סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
ישנם ג' סוגי קשרים:
א. יש קשר שחייבים עליו מדאורייתא.
ב. יש קשר שפטור מדאורייתא אבל אסור מדרבנן.
ג. יש קשר שמותר לכתחילה לעשות אותו בשבת.
אלא שנחלקו בזה הראשונים, דעת הרי"ף והרמב"ם (וכך פוסק השו"ע להלכה) שכדי שיהיו חייבים על הקשר מדאורייתא, צריך שיתקיימו בו שני תנאים.
א. שיהיה קשר שעשוי לעולם.
ב. שהקשר יהיה קשר של מעשה אומן.
וקשר שמתקיים בו רק אחד מן התנאים, מדאורייתא מותר, ומדרבנן פטור אבל אסור, וקשר שלא מתקיים בו אף אחד מן התנאים, דהיינו שהוא קשר שלא עשוי לקיום והוא מעשה הדיוט, מותר לעשות אותו בשבת לכתחילה.
שיטת רש"י והרא"ש, שהדבר לא תלוי כלל באומן, אלא תלוי רק לכמה זמן הקשר עשוי, וקשר שעשוי לעולם, גם אם הקשר הוא מעשה הדיוט, חייבים עליו חטאת, וקשר שעשוי להתקיים לזמן ולא לעולם, פטור אבל אסור, וקשר שעשוי להתיר אותו באותו יום או תוך שבוע, מותר בשבת לעשות אותו לכתחילה.
באופן כללי, רש"י והרא"ש מחמירים יותר מהרמב"ם, כי לשיטתם, כבר בקשר שעשוי לקיום לעולם אע"פ שהוא לא מעשה אומן, חייבים עליו, וקשר שעשוי לזמן, פטור אבל אסור, משא"כ שיטת הרי"ף והרמב"ם, שלא חייבים על הקשר אא"כ הוא עשוי לעולם והוא מעשה אומן, וקשר העשוי לזמן אם הוא של הדיוט הוא מותר לכתחילה, אבל יש חומרא בשיטת הרי"ף והרמב"ם שאין אותה ברש"י, שקשר של אומן שעשוי להתיר באותו יום, לפי הרי"ף והרמב"ם זה אסור מדרבנן כי זה קשר של אומן, ולרש"י מותר לכתחילה כיוון שעשוי להתיר אותו באותו יום.
המ"ב מבאר , ש'אותו יום', הכוונה, עד למחרת, וכל קשר שעשוי להתירו תוך כ"ד שעות, מותר להתירו לכ"ע אם הוא לא קשר של אומן, ואם הוא קשר של אומן, אז רק לשיטת רש"י והרא"ש מותר להתירו.