הרב אברהם פוקס
רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל כיהן כרבה של העיר לומז'א במשך תקופה. באותה העת התפרסם פלא שארע באחד מכפרי הסביבה, אודות יהודי פשוט שהיה חולה מאד ובמשך שלושה ימים שכב ללא הכרה במיטתו כשבני משפחתו התכוננו לגרוע מכל, ולפתע הכרתו החלה חוזרת אליו ולפליאת כולם התאושש ממחלתו, עד שירד ממיטתו ושב להיות כאחד האדם. החליט רבי יהושע לייב לבוא ולבקרו כדי לשמוע ממנו בצורה ישירה את אשר ארע עמו.
הכפרי שהיה אדם פשוט ביותר, היה נרגש מאד מן הכבוד הגדול שנפל בחלקו, וכששמע כי הרב מתעניין בו ובמה שארע לו פתח את פיו והחל לספר שכאשר שכב חולה אנוש במיטתו הרגיש איך הוא עולה השמימה, ומגיע למקום שבו הוא נשפט על מעשיו, ולוקחים את כל העברות ושמים במאזנים בצדם האחד ואת המצוות בצדם השני. לדאבוני, אמר אותו כפרי, מצוותי היו מעטות מאד ועבירותי ההיפך הגמור ועמדו להכריע לרעתי, אך לפתע הגיעו שני מלאכים שאחזו בידם חבילה כבדה והניחוה על כף המצוות והיא זאת שהכריעה את כף העברות והתעוררתי ושבתי לחיים.
רבי יהושע לייב שהאזין לסיפורו של הכפרי ביקש ממנו שיספר לו את קורות חייו, וכשזה החל לספר התברר לשומעים שמדובר ביהודי פשוט ביותר, שלמעט ביקור בבית הכנסת ביום כפור לא זכה לקיים חיים יהודיים כלל.
"אולי קיימת פעם איזו מצוה נוספת?", נשאל הכפרי. הוא אימץ את זכרונו והשיב שבאחת הפעמים שהיה בבית הכנסת ביום כפור שמע שני מתפללים מדברים אודות בניית סוכה והוא החליט בלבו שהשנה גם הוא בונה סוכה. "אכן קניתי קרשים לבנייה על פי האורך והרוחב ששמעתי משני המתפללים", המשיך לספר, "אך כשהתחלתי לבנותה נתקלתי בקושי שכן לא ידעתי מה צריך להיות גובהה של הסוכה, בסופו של דבר החלטתי לבנותה לפי הגובה שלי, נשכבתי על אחד הקרשים לסמן עליו את הגובה שלי, ולפתע עברו חבורת ליצים ובטרם הספקתי לפצות את פי, הרימו אותי יחד עם הקרש וערכו לי 'הלויה' ברחובות הכפר, שכבתי מבלי לומר מאומה וספגתי את הבזיונות עד שהניחו לי, ושבתי לבניית הסוכה", סיים הכפרי את סיפורו.
רבי יהושע לייב הנהן בראשו ואמר: מצוה זו של בניית הסוכה יחד עם הביזיונות שהיו מנת חלקך, היא החבילה שהניחו המלאכים על כף המאזניים והכריעה את דינך לחיים.